Page 382 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫וכק‬

‫בני המומרים שהם כתינוקות שנשבו אין לנו למהר‬ ‫אחד לכולם אלא יש לדון באופן אינדיבידואלי על‬
‫להורגם אלא אדרבה עלינו לנסות להחזירם למוטב‪.‬‬ ‫כל דור ודור ועל כל אחד ואחד עד כמה היתה לו‬

‫והאחרונים דנו למה נתכוון הרמב"ם שכתב‬ ‫ההזדמנות להכיר את היהדות ולשוב בתשובה‪.‬‬
‫בסוף דבריו ש"לא ימהר אדם להורגם"‪ ,‬ובאמת‬
‫שדברי הרמב"ם הללו אינם מופיעים בכל הגרסאות‬ ‫המקולקלים ביותר‬
‫ברמב"ם‪ ,‬וכבר העיר בזה המשנה למלך (הלכות‬
‫מלווה ולווה פרק ה' סוף הלכה ב')‪ ,‬אבל ברוב ספרי‬ ‫אמנם גם בשיטת הרמב"ם הדברים אינם‬
‫הרמב"ם מופעים תיבות אלו והאחרונים דנו היאך‬ ‫מוסכמים‪ ,‬כי יש מהפוסקים שכתבו שכל דברי‬
‫לפרשם‪ ,‬האם כוונתו היא שלא ימהרו להורגם אלא‬ ‫הרמב"ם הם רק בקראים שהיו בזמנו שהיה להם‬
‫ינסו להשיבם למוטב ואם לאחר כל הניסיונות הם‬ ‫כמה מעלות‪ ,‬אבל בקראים שהיו בדורות מאוחרים‬
‫עדיין עומדים בשלהם וממשיכים בדרכם הרעה‬ ‫יותר מכיוון שהוסיפו רשעות על רשעותם אף לדעת‬
‫שוב אינם כתינוקות שנשבו אלא הרי הם ככל‬ ‫הרמב"ם אינם בכלל תינוקות שנשבו‪[,‬עיין בתשובות‬
‫המומרים וצריך להורגם‪ ,‬כי למרות שהם חונכו‬ ‫רבינו בצלאל סימן ב' שציין לדבריו הש"ך הנזכר‬
‫לכפירה אבל אחר שדיברו איתם וניסו להשיבם‬ ‫(סימן קנ"ט ס"ק ו')‪ ,‬ועוד]‪ ,‬ובביאור שיטה זו כתב‬
‫למוטב היה להם לגלות את האמת ולשוב למסורת‬ ‫הגר"ז (שולחן ערוך הרב סוף הלכות ריבית) שמכיוון‬
‫אבותם ומשלא עשו כן שוב אינם בכלל האנוסים‪ ,‬וכן‬ ‫שהם קלקלו ביותר אסור להחיות אותם בכדי שלא‬
‫הבין בדברי הרמב"ם הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם‬ ‫לגדל בן לעבודה זרה‪ ,‬והיינו שלמרות שהינם אנוסים‬
‫(הלכות ממרים פרק ג' הלכה ג')‪ ,‬וכתב מטעם זה‬ ‫אך מכיוון שהם מאד אדוקים בקלקלתם נמצא‬
‫שהקראים שבזמנו שבכל יום אנו מחזירים אותם‬ ‫שבזה שאתה תומך בהם אתה מגדל אנשים שיעבדו‬
‫למוטב ומושכים אותם להאמין בתורה שבעל פה‬ ‫עבודה זרה או יעשו שאר עבירות חמורות‪ ,‬ואין לנו‬
‫והם מחרפים ומגדפים את בעלי הקבלה ממילא אף‬ ‫לתמוך בידי עוברי עבירה‪ ,‬ועל פי סברא זו יש לדון‬
‫שאף אחינו התועים מכיוון שלבושתנו רבים מהם‬
‫לשיטת הרמב"ם אינם כתינוקות שנשבו‪.‬‬ ‫קלקלו מאד את מעשיהם‪ ,‬ממילא אף אם נאמר‬
‫שהינם בכלל תינוקות שנשבו‪ ,‬אך אין לנו לסייע‬
‫אך רבים מהאחרונים דוחים את דברי הרדב"ז‪,‬‬
‫וכותבים שבוודאי לא נתכוון הרמב"ם לומר שאם‬ ‫בידם ולכן מותר להלוות להם בריבית‪.‬‬
‫ניסו להשיבם בתשובה ולא שבו שוב הרי הם‬
‫כמומרים וצריכים להורגם‪ ,‬אלא כוונת הרמב"ם‬ ‫שערי תשובה לא ננעלו‬
‫היא שעלינו לנסות תמיד להחזירם למוטב שמא‬
‫יבוא יום שאכן הם ישובו‪ ,‬אבל גם אם לא שבו אינם‬ ‫ועוד יש מקום לדון שאחינו התועים אין להם‬
‫נעשים מחמת זאת למומרים אלא לעולם מכיוון‬ ‫דין תינוקות שנשבו אפילו לשיטת הרמב"ם‪ ,‬מפני‬
‫שחונכו על ברכי הכפירה הרי הם כתינוקות שנשבו‪,‬‬ ‫שלאחר שהרמב"ם (הלכות ממרים פ"ג ה"ג) כתב‬
‫[עיין שו"ת הרא"ם (סימן נ"ז)‪ ,‬ועוד]‪ ,‬ולשיטות אלו‬ ‫שבני המומרים דינם כתינוקות שנשבו הוא הוסיף‬
‫בוודאי שאף אחינו התועים הינם בכלל תינוקות‬ ‫וכתב "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם‬
‫בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה‪ ,‬ולא ימהר‬
‫שנשבו ומצווה לנסות ולהשיבם לחיק האמונה‪.‬‬ ‫אדם להרגן"‪ ,‬והיינו שכאשר יד ישראל תקיפה‬
‫ההלכה היא שצריכים להרוג את המומרים‪ ,‬אבל את‬