Page 378 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 378

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬                        ‫מתנת‬  ‫בכק‬

‫מומר שהתבדל מקהל ישראל ונטמע בין הגויים‬      ‫והוא מה שכתב המרדכי בשם רבינו ברוך‬
‫וממילא אין לחוש שיצא ממנו זרע כשר כי הרי‬     ‫שקיבל ממורו הכהן שלא נחלקו האמוראים בגמרא‬
‫הוא נטמע בין הגויים וילדיו שיחונכו בדרכו לא‬  ‫אלא אם מותר לאבד בידיים את ממונו של המוסר‪,‬‬
‫יכירו את אור האמת‪ ,‬באופן כזה לכל הראשונים‬    ‫אבל לעכב לעצמו לכל הדעות מותר‪ ,‬כי היינו צדיק‬
‫יהיה מותר להלוות לו בריבית‪ ,‬וכן סבורים‬       ‫ילבש‪ ,‬והיינו כביאורו של החתם סופר שכאשר‬
                                             ‫אתה מעכב את הממון לעצמך הרי גם זה בכלל‬
                       ‫המשנה למלך והב"ח‪.‬‬     ‫צדיק ילבש כי הרי לא נתפרש בפסוק על איזה‬
                                             ‫צדיק מדובר‪ ,‬ולכן סבור החתם סופר שההלכה‬
‫ב‪ 	.‬אבל החכם צבי סבור שאף במומר שלא הוציא‬    ‫היא כהכרעתו של הרמ"א להתיר ליטול את הכסף‬
‫את עצמו מן הכלל יש להתיר להלוות לו בריבית‬    ‫של המוסר לעצמך‪ ,‬ולדבריו הוא הדין שיהיה‬
‫מכיוון שלענין נטילת ריבית אין סיבה לעכב זאת‬  ‫מותר ליטול מהמוסר ריבית כי הרי הכסף לא הולך‬
‫מחמת היורשים‪ ,‬כי הרי המומר נתן למלווה את‬
‫הריבית מרצון‪ ,‬והרי זה כמי שקיבל מהאבא‬                                  ‫לאיבוד אלא למלווה‪.‬‬
‫מתנה שאין ליורשים שום זכות לעכב ממנו‬
‫את זה‪ ,‬אבל השבות יעקב דוחה טענה זו מכח‬                     ‫המסקנה‪:‬‬

          ‫הגמרא שמשווה נטילת ריבית לגזל‪.‬‬     ‫א‪ 	.‬נמצא שאף אם נאסור ליטול ריבית ממומר יש‬
                                             ‫לחלק בזה בין מי שנעשה מומר מחמת שעשה‬
‫ג‪ 	.‬אך השבות יעקב העלה בזה טענה אחרת להתיר‬   ‫עבירה להכעיס או מחמת שחילל שבת ברבים‬
‫ליטול ממנו ריבית על פי שיטת הרמ"א שכל‬        ‫אך הוא לא הוציא את עצמו מן הכלל וממשיך‬
‫האיסור זה רק לאבד את הממון אבל ליטול את‬      ‫לחיות בין היהודים‪ ,‬שבמקרה זה יתכן ויהיה‬
‫הכסף לעצמי מותר‪ ,‬אם כן הוא הדין שמותר‬        ‫אסור ליטול ממנו ריבית‪ ,‬כי אף שהוא רשע אך‬
‫למלווה ליטול לעצמו את הריבית‪ ,‬אך מסקנת‬       ‫יתכן וזרעו שגדל בין היהודים לא ילכו בדרכי‬
‫השבות יעקב היא שאין ההלכה בזה כרמ"א‪,‬‬         ‫אביהם ויהיו יהודים כשרים‪ ,‬אבל אם הלווה הינו‬
‫אבל החתם סופר הכריע כרמ"א ולדבריו אף‬

                    ‫מותר ליטול ממנו ריבית‪.‬‬

‫כך שהעולה מהדברים הוא‪ ,‬שאף שבמומר שלא הוציא את עצמו מן הכלל‬
‫יש מקום לדיון האם מותר להלוות לו בריבית‪ ,‬אבל מומר שהוציא את עצמו‬
‫מן הכלל והלך ונטמע בין הגויים בוודאי שיש להתיר ליטול ממנו ריבית‪ ,‬אמנם‬

                                            ‫הש"ך סבור שאף בזה ראוי להחמיר‪.‬‬
   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383