Page 379 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 379
מתנת תיביר משה גכק
עלה ה'
תינוקות שנישבו
האחרון בעיקבתא דמשיחא ,וממילא גידולים אלו צאצאיו של המומר
בנערותם ואף בזקנותם אינם אלא כתינוקות שנשבו
בין הגויים ,ואנוסים הם על כך שאינם שומרים אחרי שהעלנו שאין איסור להלוות בריבית
למומר שהוציא את עצמו מן הכלל והלך ונטמע
תורה ומצוות. בין הגויים ,מעתה יש לדון היאך הדין בצאצאיהם
של אותם מומרים ,כי אמנם גם הם אינם מתנהגים
אך יתכן ואין כל דמיון בין תינוק שנשבה כיהודים והינם חיים ככל הגויים ,וממילא לכאורה
על ידי הגויים שאנוס הוא מכיוון שלא ראה ולא אף הם דינם כדין האבות שלהם ,ויהיה מותר
שמע כלל על היותו יהודי ומעודו לא זכה לחיות
בחיק בני עמו ,אבל בני המומרים ובכללם אחינו להלוות להם בריבית.
התועים הלא אין מי מהם שאיננו מודע לכך
שקיים בעולם דת יהודית ויודעים הם שרבים אך מצד שני יתכן שדווקא האבות שבגדו
רבים צועדים נאמנה בדרך המסורה ומחזיקים בדת ישראל וסרו מן הדרך ,לכן הם אינם בכלל
בכל עוז ביהדותם ,ואם כן הנדרש והמתבקש אחיך ומותר להלוות להם בריבית ,אבל ילדיהם
מהם לבדוק לעומק וללבן ולברר מה היא מורשת שנולדו בהיותם בין הגויים ויהדותם נגזלה מהם,
אבותיהם ,ומה הוא דת ישראל ,ומה תובעת ורבים מהם אף אינם מודעים כלל וכלל להיותם
מאתנו תורתנו הקדושה ,ואם היו עושים כן כחלק מבני העם הנבחר ,ואם כן אנוסים הם על
ומבררים את הדברים ביסודיות מתוך רצון כנה כך שאינם מתנהגים כיהודים ,ויש לומר שהרי הם
להתחקות אחר האמת ,הרי בוודאי היו מגלים את ממש כתינוק שנשבה על ידי הגויים ונתגדל ביניהם
האמת ושבים לאביהם שבשמים ,וכמו שעינינו ומפני כן הוא מתנהג כאחד מהם שההלכה פוסקת
רואות היאך תופעה מרנינה זו של והשיב לב שדינו כדין ישראל ,כי הרי אנוס הוא כי בכח הזרוע
בנים על אבות ,מקיפה רובדיים רבים בשדרות נקרע מחיק עמו ולא עליו התלונה ,ולכאורה כן
העם ,ומבקשי השם באמת ישיגוהו ,ואם כן אלו ממש הוא מצבו של בן המומר שאביו הינו ממש
שעדיין לא עשו כן אין זה אלא מחמת ששקועים
הם במ"ט שערי טומאה ,והרדיפה אחר מילוי כאותם ששבו את התינוקות מחיק עמם.
תאוותיהם מונעת מהם ללמוד ולברר בכנות את
האמת והצדק ,וממילא אינם נחשבים כאנוסים האם אחינו התועים הינם תינוקות שנשבו
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו,
ומכיוון שאינם אנוסים אין לדמות אותם לתינוקות ובעוונותינו כי רבו כן הוא עתה מצבם של רוב
שנשבו ,אלא דינם יהיה ככל המומרים שאינם בני עמנו ,אשר לצערנו נולדו בחילוניותם להורים
שאף הם כבר לא זכו לטעום את טעם היהדות ,וכך
בכלל אחיך ומותר להלוות להם בריבית. הם גודלו וחונכו ללא ידיעה מה הוא יהודי ,ומה היא
תורתנו ואמונתנו ,ובבית חינוכם אילפום לפריקת
עול וכפירה ,אוי לנו כי כך עלתה בימינו בדור