Page 376 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קכ‬

‫לאבד את ממונו מחמת האפשרות שזרעו הכשר‬ ‫מומר לו מחמת שהוא עובר עבירות להכעיס‪ ,‬או‬
‫יירש אותו‪ ,‬ודבריו תואמים לדברי המשנה למלך‪.‬‬ ‫שהוא מחלל שבת בפרהסיא‪ ,‬ואפילו יתכן והוא‬
‫עובד עבודה זרה אך הוא לא המיר דתו לדת אחרת‬
‫ואכן הש"ך (סימן קנ"ט ס"ק ד') כתב "ובמומר‬ ‫אלא ממשיך לחיות בין היהודים‪ ,‬באופנים אלו יהיה‬
‫להכעיס שלא יצא מן הכלל יש להחמיר יותר ממומר‬ ‫אסור לאבד את ממונו או להלוות לו בריבית‪ ,‬כי‬
‫שיצא מן הכלל‪ ,‬ואין להלוות לו בריבית" ומציין לדברי‬ ‫הרי מכיוון שהוא לא מתבדל מהיהודים וממשיך‬
‫הב"ח‪ ,‬אך מסקנתו של הש"ך היא שיש להחמיר אף‬ ‫לחיות ביניהם אם כן יתכן ובנו לא יהיה כמוהו‪,‬‬
‫ומכיוון שיתכן ויהיה לו זרע כשר אנו אומרים יכין‬
‫במומר שיצא מן הכלל ולא להלוות לו בריבית‪.‬‬ ‫רשע וצדיק ילבש ואסור לאבד את ממונו‪ ,‬ועל‬
‫פי דבריו אלו טוען המשנה למלך שאין מחלוקת‬
‫ריבית הינה כמתנה‬ ‫בין הראשונים בנידון האם מותר להלוות למומר‬
‫בריבית‪ ,‬אלא שהמתירים עסקו במומר שיצא מן‬
‫אבל החכם צבי (סימן מ"ד) סבור שדברי‬ ‫הכלל ונטמע בין הגויים‪ ,‬ואילו האוסרים דיברו על‬
‫הגמרא בבא קמא שאומרת שאסור לאבד את ממונו‬ ‫מומר החי בין היהודים ואלא שדין מומר לו מחמת‬
‫של המסור מחמת זרעו איננה עניין כלל לנושא של‬ ‫עבירות מסוימות שהוא עושה כגון חילול שבת אבל‬
‫הלואה בריבית‪ ,‬כי שם מדובר כאשר רוצים לקחת‬ ‫הוא לא המיר את דתו לחיות כגוי‪ ,‬ולכן אסור ליטול‬
‫את הממון מהמוסר בניגוד לרצונו‪ ,‬ולכן אנו אומרים‬
‫שהגם שלמוסר עצמו אין כל זכות לעכב אותנו‬ ‫ממנו ריבית כי יש תקוה שיהיה לו זרע כשר‪.‬‬
‫מליטול את ממונו‪ ,‬אבל בניו הכשרים שיש להם‬
‫זכות ירושה על הממון הם מעכבים אותנו ליטול את‬ ‫מומר שיצא מן הכלל‬
‫הממון שלא בהסכמתם‪ ,‬אבל לענין הלואה בריבית‬
‫שהריבית ניתנת על ידי האבא בהסכמה ומרצון‬ ‫וכדברי המשנה למלך כתב גם הב"ח (סימן‬
‫בזה אין כל זכות ליורשים לעכב‪ ,‬כי הרי זה זכותו‬ ‫קנ"ט אות ב') והוכיח כן ממה שכתב הרא"ש (בבא‬
‫של האבא לתת את ממונו לכל מי שירצה מחמת‬ ‫מציעא פרק ה' סימן נ"ב) שמומר שיצא מן הכלל‬
‫שכיום הוא הבעלים של הממון‪ ,‬והוא הרי נותן את‬ ‫וכפר בעיקר מותר להלוות לו בריבית‪ ,‬ובבית יוסף‬
‫הריבית מרצון ומדעת למלווה‪ ,‬ולכן במקרה כזה אין‬ ‫(סימן קנ"ט) כתב שאין דברי הרא"ש מדוקדקים על‬
‫כל מקום לתבוע מהמלווה שלא ליטול את הממון‬ ‫רק הביא דוגמה למומר כגון מומר שיצא מן הכלל‪,‬‬
‫מהמומר מחמת ילדיו של המומר‪ ,‬ומטעם זה סבור‬ ‫אבל לפי האמת ההלכה שמותר להלוות למומר‬
‫החכם צבי שמותר להלוות למומר בריבית ואפילו‬ ‫בריבית קיימת בכל סוגי המומרים וגם במומר‬
‫האוכל נבילות להכעיס או שמחלל שבת בפרהסיא‪,‬‬
‫מומר שלא הוציא את עצמו מן הכלל‪.‬‬ ‫ועל דברי הבית יוסף הללו כתב הב"ח שאינו כן אלא‬
‫שדברי הרא"ש מדוקדקים היטב‪ ,‬כי דווקא מומר‬
‫ריבית הרי היא כגזלה‬ ‫שהוציא את עצמו מן הכלל אז מותר להלוות לו‬
‫בריבית כי מסתבר שבניו יהיו כמוהו‪ ,‬אבל מומר‬
‫אך השבות יעקב (חלק ב' תשובה ע"ג) דוחה‬ ‫שלא הוציא את עצמו מן הכלל אף שמחמת האבא‬
‫את טענתו של החכם צבי‪ ,‬כי הרי מהגמרא בתחילת‬ ‫היה ראוי להתיר להלוות לו בריבית‪ ,‬אבל אין לנו‬
‫פרק הריבית (בבא מציעא דף ס' עמוד א') מוכח‬
‫שהיחס של התורה לנוטל ריבית מחברו הינה ממש‬