Page 372 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫זטק‬

‫בריבית כך שהיהודי לא מכשילו באיסור כי הרי גם‬ ‫"ואלו עוברין בלא תעשה המלווה והלווה והערב‬
‫בלעדיו המומר יעבור איסור בכזה מקרה אין איסור‬ ‫והעדים‪ ,‬וחכמים אומרים אף הסופר"‪ ,‬מעתה יש‬
‫לתת מכשול לפני עיור‪ ,‬ויהיה היהודי רשאי ללוות‬ ‫לדון במקרה שיהודי לווה ממומר בריבית האם‬
‫היהודי יעבור איסור ככל לווה בריבית או שהלווה‬
‫מהמומר בריבית‪.‬‬ ‫ממומר לא יעבור איסור‪ ,‬וכותב הגאון רבי עקיבא‬
‫אייגר שאם ההיתר להלוות למומר הינו כמו שפירש‬
‫אך כל זה רק לרמב"ן שאין ליהודי הלווה‬ ‫בטור מחמת שאין מצווה להחיות אותו‪ ,‬ולכן מומר‬
‫מהמומר אלא איסור לפני עיור לא תתן מכשול‪,‬‬ ‫שמחויב להחיות את היהודים אין לו כל היתר‬
‫וממילא כשאין לאיסור זה מחמת שגם בלעדיו‬ ‫להלוות ליהודי בריבית‪ ,‬ממילא כשמומר מלווה‬
‫הוא יעבור איסור שוב אין כל מניעה שהיהודי‬ ‫ליהודי בריבית הרי זה ככל הלואה בריבית שמלבד‬
‫ילווה בריבית מהמומר‪ ,‬אבל לטור הסובר שיש על‬
‫הלווה איסור ככל לווה בריבית שיש לו איסור ללוות‬ ‫המלווה גם הלווה עובר איסור‪.‬‬
‫בריבית ולא רק איסור של הכשלת השני‪ ,‬לפי זה לא‬
‫יהיה כל היתר ליהודי ללוות ממומר בריבית הגם‬ ‫אבל לפירושו של הרמב"ן שההיתר להלוות‬
‫שהוא יכשל באיסור גם בלעדיו‪ ,‬כי הרי יש ליהודי‬ ‫למומר בריבית מכיוון שאיננו בכלל אחיך‪ ,‬אבל‬
‫למומר אסור להלוות ליהודי כי היהודי אח של‬
‫איסור ללוות בריבית ואיסור זה קיים גם במומר‪.‬‬ ‫המומר‪ ,‬אך כל זה סיבה רק לאסור על המומר‬
‫להלוות בריבית ליהודי כי היהודי נקרא אח שלו‪,‬‬
‫סיוע מיהודי אחר‬ ‫אבל ליהודי לא יהיה איסור ללוות מהמומר כי הרי‬
‫גם האיסור ללוות הינו מאחיך והרי המומר איננו‬
‫אך בפתחי תשובה (סימן ק"ס אות א') האריך‬ ‫אח של היהודי‪ ,‬כך שלפי הטור כאשר מומר מלווה‬
‫בפרטי האיסור של לפני עיור לא תתן מכשול והביא‬ ‫ליהודי בריבית כמו שיש למומר איסור להלוות‬
‫שנחלקו האחרונים האם במקרה שהשני יעבור על‬ ‫ליהודי בריבית כך גם אסור ליהודי ללוות מהמומר‬
‫האיסור גם בלעדיו אך בסיוע של יהודי אחר‪ ,‬האם‬ ‫ושניהם יעברו איסור‪ ,‬אבל לרמב"ן דווקא המומר‬
‫במקרה זה אין איסור לפני עיור כיוון שגם בלעדיו‬ ‫שמלווה ליהודי עובר על איסור אבל היהודי שלווה‬
‫הוא יעבור איסור ונמצא שלא אתה גורם למכשול‪,‬‬ ‫מהמומר אין לו את האיסור שיש על הלווה בריבית‪.‬‬
‫וכן סבור הפני משה‪ ,‬אבל המשנה למלך (הלכות‬
‫מלווה ולווה פרק ד' הלכה ב') חולק עליו וטוען‬ ‫לפני עיור לא תתן מכשול‬
‫שסברא זו אמת רק כאשר החוטא "יצליח" לחטוא‬
‫בלי עזרה כלל‪ ,‬אבל אם בכל מקרה הוא לא יצליח‬ ‫אלא שעדיין ההיתר בזה אינו מוחלט כי מאחר‬
‫לחטוא מבלי שיהודי יעזור לו או אני או אחר‪ ,‬אין זה‬ ‫והמומר שמלווה ליהודי עובר על איסור‪ ,‬ממילא גם‬
‫נחשב שאינו מכשילו כי הרי ללא שיהודי יכשיל אותו‬ ‫אם אין איסור ליהודי לוות בריבית ממומר‪ ,‬אך הרי‬
‫הוא לא יצליח לממש את רצונו לחטוא‪ ,‬ובמקרה זה‬ ‫היהודי מכשיל את המומר באיסור להלוות בריבית‪,‬‬
‫יעבור המכשיל על האיסור של לפני עיור‪ ,‬ולפי זה גם‬ ‫והיהודי יעבור על איסור של לפני עיור לא תתן‬
‫אם המומר ילווה בריבית ליהודי אחר אך כיוון שבכל‬ ‫מכשול שהוא ציווי התורה שלא להכשיל את השני‬
‫מקרה הוא לא יצליח להלוות בריבית מבלי שימצא‬ ‫באיסורים‪ ,‬אבל באופן שהמומר ילווה בכל מקרה‬
‫לווה אין זה נחשב שגם בלעדיו יעבור המומר על‬