Page 368 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 368
משה 'ו ףנע ' -ז גשרי מתנת ביק
ריבית במומר עלה ב'
בגמרא דנו האם מותר להרוג את המומר ,ומוכיחה נתבאר בעלה א' שמותר להלוות לגוי בריבית,
הגמרא שאסור להורגו כי הרי מהפסוק "לכל אבדת ומקור ההיתר לרמב"ם הינו מהפסוק "לנכרי תשיך"
אחיך" (דברים פרק כ"ב פסוק ג') אנו למדים שיש ואילו הטור לומד זאת ממה שהתורה נימקה את
חיוב להשיב אבדה גם למומר ,ואם נאמר שהדין הוא סיבת האיסור להלוות בריבית "וחי אחיך עמך"
שמותר להרוג את המומר אם כן איננו בכלל אחיך וממילא גוי שאיננו בכלל אחיך איננו בכלל האיסור,
והיאך אנו למדים שיש חיוב להשיב אבדה למומר וכהמשך לדברים הללו כותב הטור שמאחר
מהפסוק של "לכל אבדת אחיך" והרי מפסוק זה אין שנתבאר שהטעם שאין איסור להלוות לגוי בריבית
ללמוד על חובת השבת אבדה אלא למי שהוא נקרא כי אין אנו מצווים להחיות אותו ,אם כן הוא הדין
אחיך ,הרי שמבואר כאן בגמרא שאלו שמחויבים שמותר להלוות בריבית למומר ,כי למרות שישראל
להרוג אותם אינם בכלל אחיך ,ומכיוון שלהלכה אנו שחטא ישראל הוא ,אך כיוון שאין חיוב להחיות
מכריעים שמותר להרוג מומר [וכמפורש בשולחן את המומר ולדאוג לו לכל צרכיו ממילא גם מותר
ערוך יורה דעה סימן קנ"ח] ,אם כן נמצא שלהלכה להלוות לו בריבית ,כי איסור ריבית אינו תלוי בזה
מומר איננו בכלל אחיך ,וממילא טוען הרמב"ן שגם שהינו יהודי אלא בזה שמחויבים להחיות אותו,
לענין האיסור להלוות בריבית שנכתב בו לאחיך לא ומכיוון שאין חיוב להחיות מומר ממילא גם אין
תשיך אין המומר בכלל האיסור כי הרי איננו בכלל
איסור להלוות לו בריבית.
אחיך.
אבל הרמב"ן (בבא מציעא דף ע"א עמוד ב')
הלואה בריבית למוסר יהודים לשלטונות טוען שההיתר להלוות למומר בריבית הוא מאחר
ומומר לא נקרא אחיך ,ומכיוון שהאיסור ליטול
וכותב הרמב"ן שלמרות שמותר להלוות ריבית נכתב בתורה על אחיך ממילא אין איסור
בריבית למומר אך אסור להלוות בריבית למוסר, להלוות בריבית למי שאינו נקרא אחיך ,ומכיוון
דהיינו ליהודי המלשין על היהודים לשלטונות שמומר אינו בכלל אחיך לכן אין כל איסור להלוות
הנכרים ,כי למרות שמותר להרוג את המוסר למומר בריבית ,ודברי הרמב"ן תואמים לדברי
[כמפורש בעבודה זרה דף כ"ו עמוד ב'] אך הוא הרמב"ם שלמד את ההיתר להלוות לגוי בריבית
בכלל אחיך ,כי אין הטעם שהורגים אותו מפני מהפסוק "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך" שמכאן
שהוא עשה עבירה שהוציאה אותו מלהיות אחיך, אנו למדים שכל מי שאינו בכלל אחיך בין גוי ובין
אלא הסיבה שהורגים אותו מכיוון שבזה שהוא
מלשין על אחיו היהודים והוא מסכן את שלומם מומר אין איסור להלוות לו בריבית.
הוא נהיה מחמת זה כרודף אחר יהודי בכוונה להורגו
שהדין הוא שמצווה להרוג את הרודף בכדי להציל מומר אינו בכלל אחיך
את הנרדף ,ומטעם זה גם מצווה להרוג את המוסר
ומביא הרמב"ן הוכחה שמומר אינו נקרא אחיך
מהגמרא (מסכת עבודה זרה דף כ"ו עמוד ב') ששם