Page 370 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ז גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דיק‬

‫למלווה חיוב להחזיר לו את הריבית כי הרי עכשיו‬ ‫בריבית האסורה מהתורה‪ ,‬אבל אין כל מניעה‬
‫הוא מומר ומומר לכל השיטות אין דין להחיות אותו‬ ‫להלוות למומר ריבית שאיסורה אינו אלא מדרבנן‪.‬‬
‫וממילא אין דין להחזיר לו הריבית‪ ,‬כי הרי דין זה‬
‫נלמד מהציווי להחיות את אחיך ואין המומר בכלל‪.‬‬ ‫חיוב השבת ריבית למומר‬

‫אבל יתכן שאין אנו דנים לפי המצב העדכני‬ ‫הלכה נוספת כתב הפתחי תשובה בשם‬
‫אלא לפי המצב בזמן גביית הריבית‪ ,‬ומאחר שבזמן‬ ‫התפארת צבי שהמחלוקת אם מותר להלוות‬
‫גביית הריבית עדיין הלווה לא התפקר והוא היה אז‬ ‫למומר בריבית היא רק לענין לכתחילה‪ ,‬אבל אם‬
‫יהודי כשר אם כן אף שאחר כך הלווה התפקר‪ ,‬אך‬ ‫הלוו למומר בריבית והוא כבר פרע את הריבית‪,‬‬
‫מכיוון שבזמן גבית הריבית כבר חל החיוב להשיב‬ ‫במקרה זה לכל השיטות אין חיוב להשיב לו‬
‫ללווה את הריבית כי הרי אז הוא היה יהודי כשר‪,‬‬ ‫בחזרה את הריבית‪ ,‬ואף שמי שגבה מיהודי כשר‬
‫שוב יש לך חיוב להשיב לו את הריבית גם אם‬ ‫ריבית חייב להשיב לו בחזרה את הריבית‪ ,‬אבל‬
‫עכשיו הוא התפקר‪ ,‬והתפארת צבי הניח נידון זה‬ ‫מי שגבה ריבית ממומר לכל הדעות אינו מחויב‬
‫להשיב לו את הריבית‪ ,‬והטעם כי החיוב להשיב‬
‫בספק‪.‬‬ ‫את הריבית נלמד בגמרא (בבא מציעא דף ס"א‬
‫עמוד ב') מהפסוק של "וחי אחיך עמך (ויקרא פרק‬
‫לווה בריבית ושב בתשובה‬ ‫כ"ה) ‪ -‬אהדר ליה כי היכי דניחי בהדך"‪ ,‬פירוש‬
‫אם לקחת מאחיך ריבית החזר לו בכדי שיוכל‬
‫וכעין זאת יש לדון במקרה הפוך שיהודי כשר‬ ‫לחיות‪ ,‬והרי לכל הדעות אין מצוה להחיות ולזון‬
‫גבה ריבית ממומר‪ ,‬ואחר כך זרח על המומר אור‬ ‫את המומר‪ ,‬וכל מחלוקתם של הראשונים הוא רק‬
‫האמת והוא שב בכל לב לאביו שבשמים‪ ,‬מעתה‬ ‫האם מומר נתמעט מחמת זה מהאיסור להלוות לו‬
‫הרי יש מצווה להחיות אותו כי הרי עכשיו הינו‬ ‫בריבית‪ ,‬או מכיוון שמומר אחיך הוא אסור להלוות‬
‫יהודי כשר וממילא גם אם כבר גבית ממנו את‬ ‫לו בריבית‪ ,‬אבל החזרת הריבית שמקורה מהציווי‬
‫הריבית יתכן ותהיה מחויב להשיב לו את הריבית כי‬ ‫להחיות את אחיך בזה לכל הדעות אין המומר‬
‫הרי עכשיו יש מצווה להחיות אותו וכדין כל יהודי‬ ‫בכלל החיוב כי הרי אין חיוב לזון ולהחיות אותו‪,‬‬
‫כשר‪ ,‬אך כל זה רק לשיטות שאסור להלוות למומר‬ ‫ולכן גם לסוברים שאסור להלוות בריבית למומר‬
‫בריבית‪ ,‬אך לסוברים שמותר להלוות למומר‬ ‫אבל אם כבר הלווה לו וגבה ממנו אין חיוב להשיב‬
‫בריבית‪ ,‬פשוט שאף שעתה הינו יהודי כשר‪ ,‬אך‬
‫כיוון שהיה מותר ליטול ממנו את הריבית ממילא‬ ‫לו את הריבית‪.‬‬

‫לא יהיה שום חיוב להשיב לו את הריבית‪.‬‬ ‫לווה בריבית והתפקר‬

‫אמנם אם נאמר שאין אנו דנים לפי המצב‬ ‫ומחמת סברא זו העלה התפארת צבי נידון נוסף‬
‫העדכני אלא לפי המצב בזמן גביית הריבית‪ ,‬ממילא‬ ‫על מקרה שיהודי עבר איסור וגבה ריבית מיהודי‬
‫מאחר ואז הוא עדיין החזיק בדרכו הרעה ובאותה‬ ‫כשר‪ ,‬ורחמנא ליצלן לאחר מכן הלווה התפקר ועתה‬
‫העת לא היה חיוב להשיב לו את הריבית‪ ,‬אם כן גם‬ ‫הינו מומר‪ ,‬וכתב התפארת צבי שיתכן ולא יהיה‬
‫עכשיו למרות ששב בתשובה אין כל חיוב להשיב לו‬

‫את הריבית שנלקחה ממנו בעודו מומר‪.‬‬