Page 371 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 371

‫מתנת תיביר משה וטק‬

                                ‫עלה ג'‬

‫מומר המלווה בריבית‬

 ‫אנחנו אחים שלו אך הוא לא אח שלנו‬                 ‫בעלה ב' הבאנו את שיטות הראשונים האם‬
                                                  ‫מותר ליהודי להלוות למומר בריבית ואכן שיטת‬
‫וביאור הדברים הוא דאף שכשאנו עוסקים‬               ‫רוב הראשונים להתיר וכן פסק בשולחן ערוך‪ ,‬אבל‬
‫באח ביולוגי הדבר מוכרח שמי שאני אח שלו הוא‬        ‫הרמ"א כתב שאם אפשר עדיף להמנע מלהלוות‬
‫גם אח שלי ואין מציאות שאחד יהיה אח שלי ואני‬       ‫לו‪ ,‬אך אם אינו יכול להשמט ממנו מותר להלוות‬
‫לא אהיה אח שלו‪ ,‬אבל כשהתורה אומרת וחי‬             ‫למומר בריבית‪ ,‬עם זאת ברור ופשוט שההיתר הוא‬
‫אחיך עמך הכוונה בזה היא שאנו מחויבים לנהוג‬        ‫רק להלוות למומר בריבית‪ ,‬אבל אין כל היתר ללוות‬
‫עם שאר היהודים כמנהג אחים ולעזור ולסייע זה‬        ‫ממומר בריבית וכן מפורש בשולחן ערוך (סימן‬
‫לזה‪ ,‬אך מחויבות זאת הינה רק ביחס למי ששומר‬        ‫קנ"ט סעיף ב')‪ ,‬והטעם בזה כי הרי המומר הינו יהודי‬
‫תורה ומצוות אבל יהודי שלצערנו איננו שומר תורה‬     ‫המחויב במצוות וישראל אף על פי שחטא ישראל‬
‫ומצוות ביחס אליו לא נצטווינו לנהוג עמו מנהג‬       ‫הוא ואין לו כל פטור משמירת התורה והמצוות‪,‬‬
‫אחווה‪ ,‬ולכן כותב הרמב"ן שהמשומד איננו אחינו‬       ‫ואחד מאיסורי התורה הוא שלא להלוות בריבית‬
‫והיינו שאין אנו מחויבים לנהוג עמו מנהג אחווה‪ ,‬אך‬
‫כל זה רק ביחס אלינו אבל המומר לא נפטר מחובתו‬                 ‫וגם המומר מחויב להימנע מאיסור זה‪.‬‬
‫לנהוג מנהג אחווה עם מי שכן שומר תורה ומצוות‪,‬‬
‫והוא מה שכתב המשנה למלך שהמומר איננו אחינו‬        ‫ואין ללמוד היתר ללוות ממומר בריבית מזה‬
                                                  ‫שמותר להלוות לו בריבית‪ ,‬כי הרי הטור ביאר את‬
                         ‫אבל אנחנו אחים שלו‪.‬‬      ‫הטעם שמותר להלוות למומר בריבית מכיוון שאין‬
                                                  ‫אנו מצווים להחיות אותו‪[ ,‬וכנזכר בעלה ב']‪ ,‬אבל‬
‫וממילא אין למומר כל היתר להלוות ליהודים‬           ‫בוודאי שהמומר לא נפטר מלהחיות את היהודים‬
‫בריבית כי הרי אנחנו אחים שלו והתורה ציוותה‬        ‫ואם כן אין למומר כל היתר להלוות ליהודים‬
‫שלא ליטול ריבית מאחיך‪ ,‬ומכיוון שאין למומר כל‬      ‫בריבית כי הרי הוא מחויב להחיות אותם‪ ,‬וגם לפי‬
‫היתר להלוות ליהודים בריבית אם כן הלווה ממנו‬       ‫הרמב"ן שביאר שההיתר להלוות למומר בריבית‬
                                                  ‫הינו מחמת שאינו בכלל אחיך כי מותר להרוג אותו‪,‬‬
                       ‫בריבית מכשילו באיסור‪.‬‬      ‫אבל למומר בוודאי אין כל היתר להרוג את היהודים‬
                                                  ‫ואם כן למרות שהוא לא אח שלנו אבל אנחנו אחים‬
  ‫האם יש איסור ללוות ממומר בריבית‬                 ‫שלו‪ ,‬וכן כתב המשנה למלך (הלכות מלווה ולווה‬
                                                  ‫פרק ה' סוף הלכה ב') "דדווקא המשומד לגבי דידן‬
‫וכתב הגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל (בגליונות‬         ‫לאו אחינו הוא כיון שאינו נוהג במצות כמונו‪ ,‬אבל‬
‫רבי עקיבא אייגר על השולחן ערוך בסימן קנ"ט)‬        ‫לגביה דידיה פשיטא שאנחנו נחשבים כאחים לו"‪,‬‬
‫שיהיה בזה הבדל בין ההסבר של הטור לבין‬             ‫פירוש ביחס אלינו מומר אינו אחינו אבל ביחס‬
‫ההסבר של הרמב"ן‪ ,‬כי הרי הלכה פסוקה היא‬
‫שכשם שהמלווה בריבית עובר על איסור כך גם‬                                  ‫למומר אנחנו אחים שלו‪.‬‬
‫הלווה בריבית עובר על איסור‪ ,‬וכמפורש כן במשנה‬
‫בסוף פרק הריבית (בבא מציעא דף ע"ה עמוד ב')‬
   366   367   368   369   370   371   372   373   374   375   376