Page 371 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 371
מתנת תיביר משה וטק
עלה ג'
מומר המלווה בריבית
אנחנו אחים שלו אך הוא לא אח שלנו בעלה ב' הבאנו את שיטות הראשונים האם
מותר ליהודי להלוות למומר בריבית ואכן שיטת
וביאור הדברים הוא דאף שכשאנו עוסקים רוב הראשונים להתיר וכן פסק בשולחן ערוך ,אבל
באח ביולוגי הדבר מוכרח שמי שאני אח שלו הוא הרמ"א כתב שאם אפשר עדיף להמנע מלהלוות
גם אח שלי ואין מציאות שאחד יהיה אח שלי ואני לו ,אך אם אינו יכול להשמט ממנו מותר להלוות
לא אהיה אח שלו ,אבל כשהתורה אומרת וחי למומר בריבית ,עם זאת ברור ופשוט שההיתר הוא
אחיך עמך הכוונה בזה היא שאנו מחויבים לנהוג רק להלוות למומר בריבית ,אבל אין כל היתר ללוות
עם שאר היהודים כמנהג אחים ולעזור ולסייע זה ממומר בריבית וכן מפורש בשולחן ערוך (סימן
לזה ,אך מחויבות זאת הינה רק ביחס למי ששומר קנ"ט סעיף ב') ,והטעם בזה כי הרי המומר הינו יהודי
תורה ומצוות אבל יהודי שלצערנו איננו שומר תורה המחויב במצוות וישראל אף על פי שחטא ישראל
ומצוות ביחס אליו לא נצטווינו לנהוג עמו מנהג הוא ואין לו כל פטור משמירת התורה והמצוות,
אחווה ,ולכן כותב הרמב"ן שהמשומד איננו אחינו ואחד מאיסורי התורה הוא שלא להלוות בריבית
והיינו שאין אנו מחויבים לנהוג עמו מנהג אחווה ,אך
כל זה רק ביחס אלינו אבל המומר לא נפטר מחובתו וגם המומר מחויב להימנע מאיסור זה.
לנהוג מנהג אחווה עם מי שכן שומר תורה ומצוות,
והוא מה שכתב המשנה למלך שהמומר איננו אחינו ואין ללמוד היתר ללוות ממומר בריבית מזה
שמותר להלוות לו בריבית ,כי הרי הטור ביאר את
אבל אנחנו אחים שלו. הטעם שמותר להלוות למומר בריבית מכיוון שאין
אנו מצווים להחיות אותו[ ,וכנזכר בעלה ב'] ,אבל
וממילא אין למומר כל היתר להלוות ליהודים בוודאי שהמומר לא נפטר מלהחיות את היהודים
בריבית כי הרי אנחנו אחים שלו והתורה ציוותה ואם כן אין למומר כל היתר להלוות ליהודים
שלא ליטול ריבית מאחיך ,ומכיוון שאין למומר כל בריבית כי הרי הוא מחויב להחיות אותם ,וגם לפי
היתר להלוות ליהודים בריבית אם כן הלווה ממנו הרמב"ן שביאר שההיתר להלוות למומר בריבית
הינו מחמת שאינו בכלל אחיך כי מותר להרוג אותו,
בריבית מכשילו באיסור. אבל למומר בוודאי אין כל היתר להרוג את היהודים
ואם כן למרות שהוא לא אח שלנו אבל אנחנו אחים
האם יש איסור ללוות ממומר בריבית שלו ,וכן כתב המשנה למלך (הלכות מלווה ולווה
פרק ה' סוף הלכה ב') "דדווקא המשומד לגבי דידן
וכתב הגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל (בגליונות לאו אחינו הוא כיון שאינו נוהג במצות כמונו ,אבל
רבי עקיבא אייגר על השולחן ערוך בסימן קנ"ט) לגביה דידיה פשיטא שאנחנו נחשבים כאחים לו",
שיהיה בזה הבדל בין ההסבר של הטור לבין פירוש ביחס אלינו מומר אינו אחינו אבל ביחס
ההסבר של הרמב"ן ,כי הרי הלכה פסוקה היא
שכשם שהמלווה בריבית עובר על איסור כך גם למומר אנחנו אחים שלו.
הלווה בריבית עובר על איסור ,וכמפורש כן במשנה
בסוף פרק הריבית (בבא מציעא דף ע"ה עמוד ב')