Page 367 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה איק‬

‫ולווה פרק ה' הלכה ב') הוסיף עוד שגם מותר‬ ‫אלא שהתורה רק התירה להלוות לגוי בריבית‪,‬‬
‫להלוות לגוי בריבית שאין איסורה אלא מדרבנן‪,‬‬ ‫ובב"ח (יורה דעה סימן קנ"ט) כתב שאין כוונת‬
‫ועיין שם ברמב"ם שכתב שכל האיסור הוא רק‬ ‫הרמב"ם שיש ליהודי מצווה לחפש גוי בשביל‬
‫להלוות לגוי בריבית אבל לא אסרו חכמים ללוות‬ ‫להלוות לו בריבית‪ ,‬אלא שאם גוי מבקש מיהודי‬
‫מגוי בריבית‪ ,‬כי כאשר יהודי לווה מגוי בריבית אין‬ ‫הלואה אז יש מצווה להלוות לו עם ריבית‪ ,‬ואת כל‬
‫זה גורם קירוב בין היהודי לגוי אלא אדרבה היהודי‬
‫זה למד הרמב"ם מהפסוק "לנכרי תשיך"‪.‬‬
‫בורח מהגוי בכדי שהגוי לא יתבע אותו‪.‬‬
‫אבל הטור (יורה דעה סימן קנ"ט) למד את‬
‫סיבת ההיתר בזמן הזה‬ ‫ההיתר להלוות לגוי בריבית מהכתוב בחומש ויקרא‬
‫(פרק כ"ה פסוק ל"ו) "אל תקח מאתו נשך ותרבית‪...‬‬
‫וכתבו הראשונים (שם בתוספות ד"ה תשיך)‬ ‫וחי אחיך עמך"‪ ,‬הרי שהתורה פירשה לנו שהטעם‬
‫שבימינו שחיי המסחר אינם מתנהלים בתוך‬ ‫שאסור לקחת ריבית בגלל שאנו מצווים להחיות‬
‫הקהילה אלא אנו מתעסקים במשא ומתן עם הגויים‬ ‫את אחינו ולדאוג למחסורו‪ ,‬וממילא גוי שאין אנו‬
‫אם כן מותר להלוות לגויים בריבית‪ ,‬ראשית כי הרי‬ ‫מצווים להחיות אותו גם אין אנו מצווים שלא ליטול‬
‫כל הסיבה שחכמים אסרו להלוות לגויים בריבית‬
‫הוא כדי שלא ילמדו ממעשיהם‪ ,‬וממילא תקנה זו‬ ‫ממנו ריבית‪.‬‬
‫רלוונטית רק כאשר היהודים מנהלים את כל עניני‬
‫המסחר בינם לבין עצמם ורק כשהם רוצים להלוות‬ ‫תקנת חכמים שלא להלוות לגוי בריבית‬
‫בריבית אז הם יוצרים קשר עם הגויים מחמת‬
‫שאסור להלוות בריבית ליהודים‪ ,‬ולכן חכמים מנעו‬ ‫ואמנם למרות שמהתורה מותר להלוות לגוי‬
‫תופעה זו על ידי שאסרו להלוות בריבית גם לגויים‪,‬‬ ‫בריבית אבל חכמים חששו שבעקבות זאת יהודים‬
‫אבל בימינו שאנו מתעסקים עם הגויים בכל עניני‬ ‫ירבו להתעסק בענייני מסחר עם הגויים‪ ,‬כי מכיוון‬
‫המסחר אם כן האיסור להלוות לגויים בריבית לא‬ ‫שאסור ליהודי להלוות לאחיו היהודים בריבית‬
‫ימנע את הקשר של היהודים עם הגויים‪ ,‬כך שכיום‬ ‫ממילא יהודי שיהיה מעוניין להלוות בריבית‬
‫יחפש גויים שירצו ללוות ממנו בריבית‪ ,‬ובעקבות‬
‫אין כל תועלת באיסור להלוות לגויים בריבית‪.‬‬ ‫ההתעסקות עם הגויים עלולים חלילה ללמוד‬
‫ממעשיהם‪ ,‬ולכן אסרו חכמים להלוות לגוי כסף‬
‫ועוד סיבה נזכרה בראשונים להתיר בימינו‬ ‫בריבית‪ ,‬ובכך שימרו חכמים את קדושת ישראל‬
‫להלוות לגויים בריבית כי מכיוון שישנה מצוקה‬
‫כלכלית גדולה ומוטל עלינו לפרוע את מס המלך‬ ‫והתבדלותם מהגויים‪.‬‬
‫והשרים‪ ,‬אם כן כל מה שנרוויח מהגויים בריבית‬
‫זה מוגדר כצורך חיוני‪ ,‬והרי בעבור צרכים חיוניים‬ ‫עם זאת חכמים לא אסרו זאת באיסור מוחלט‬
‫לא אסרו חכמינו להלוות לגויים בריבית‪ ,‬וכן נפסק‬ ‫אלא בכמה אופנים התירו להלוות לגויים בריבית‪,‬‬
‫להלכה בטור ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ט‬ ‫וכגון לתלמידי חכמים שהרי אין חשש שילמדו‬
‫סעיף א') שבזמן הזה אין איסור להלוות לגוים‬ ‫ממעשיהם של הגויים‪ ,‬וכן התירו חכמים להלוות‬
‫בריבית לגוי במקרה שהיהודי זקוק לכסף לצרכיו‬
‫בריבית‪.‬‬ ‫החיוניים‪ ,‬וכמבואר כל זאת בפרק הריבית (בבא‬
‫מציעא דף ע' עמוד ב')‪ ,‬והרמב"ם (הלכות מלווה‬