Page 365 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 365

‫מתנת תיביר משה קט‬

                                                ‫עלה י'‬
       ‫סיכום המשוואה בין ריבית למודר הנאה‬

‫א‪ 	.‬הרשב"א (שו"ת סימן תשצ"ט) השווה את הלכות ריבית להלכותיו של המודר הנאה‪ ,‬ומפני זאת התיר‬
                                                  ‫ללווה לפרוע את חובותיו של המלווה‪( ,‬עלה ב')‪.‬‬

‫ב	‪ .‬מאידך למרות שמפורש במסכת נדרים (דף ל"ה עמוד ב') שלמדיר מותר ללמד את המודר תורה [פרט‬
‫למקרא]‪ ,‬עם זאת לענין איסור ריבית אסר הרמב"ם (הלכות מלווה ולווה פרק ה' הלכה י"ב) על הלווה‬
‫ללמד תורה את המלווה‪ ,‬וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן ק"ס סעיף י'‪( ,‬עלה ג')‪ ,‬וספר התרומות‬
‫(שער מ"ו חלק ג' דין י"ב) הוסיף ואסר על הלווה ללמד תורה אף את בנו של המלווה‪ ,‬ודבריו נפסקו‬

                                              ‫בשולחן ערוך יורה דעה סימן ק"ס סעיף י'‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬

‫ג‪ 	.‬ולכאורה יש כאן מחלוקת בין הראשונים האם להשוות את הלכות ריבית להלכותיו של המודר הנאה‪ ,‬וכן‬
‫כתב החוות דעת (סימן ק"ס ס"ק ד'‪ ,‬ודבריו הובאו בעלה ד')‪ ,‬אבל האבני נזר (יורה דעה סימן קמ"ט) חילק‬

  ‫בין אופן שהמלווה היה אקטיבי בנטילת הריבית‪ ,‬ובין מקרה שהוא היה פסיבי כלפי הריבית‪( ,‬עלה ה')‪.‬‬

‫ד	‪ .‬וסיבת החומרא בריבית ביארה הרדב"ז (חלק ג' סימן אלף ס') בשלשה טעמים‪ :‬א‪ .‬כי בריבית אסרו גם‬
‫דברים שרק נראים כריבית‪ ,‬וכן כתב משנה למלך (הלכות מלווה ולווה פרק ה' הלכה י"ב)‪ .‬ב‪ .‬ועוד ביאר‬
‫הרדב"ז שיש חומרא בריבית מחמת האיסור של ריבית דברים‪ ,‬וכן משמעותם של דברי הרמב"ם (הלכות‬
‫מלווה ולווה פרק ה' הלכה י"ב)‪ ,‬וכמו שביאר את דברי הרמב"ם הגידולי תרומה (שער מ"ו חלק ג' דין‬
‫י"ב)‪ .‬ג‪ .‬ועוד ביאר הרדב"ז שסיבת החילוק היא מחמת שבנדרים הכלל הוא שהלך אחר לשון בני אדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬והחוות דעת (סימן ק"ס ס"ק ד') ביאר שיש חומרא בריבית שנאסר בה נשך אף ללא תרבית‪[ ,‬והארכנו‬

                                                                    ‫בטעמים אלו בעלים ב'‪-‬ה']‪.‬‬

‫ה‪ 	.‬ומצדו השני של המטבע ראינו שישנם דינים בהם חמורים הלכותיו של המודר הנאה מהלכות ריבית‪ ,‬וכמו‬
‫שכתב הריטב"א (בבא מציעא דף ס"ג עמוד ב') שבמקרה שהלווה רגיל לעשות הטבה זאת אף לשאר‬
‫האנשים אין בזה חשש ריבית כי אין לאסור בריבית אלא כאשר הלווה מיטיב עם המלווה בגלל ההלואה‪,‬‬

                      ‫אבל למדיר אסור לעשות כן למודר כיוון שסוף דבר הוא מיטיב אותו‪[ ,‬עלה ט']‪.‬‬

‫ו	‪ .‬עוד ראינו שלמרות שלמדיר אסור להועיל למודר גם אם הוא לא נפסד בגין ההטבה‪ ,‬אבל לענין ריבית דעת‬
‫רש"י (קידושין דף ו' עמוד ב') שאין תרבית ללא נשך [כן פירש בדבריו המחנה אפרים הלכות ריבית סימן‬
‫ט'‪ ,‬אבל שיטת הריטב"א (בבא מציעא דף ס"ג עמוד ב') שאף תרבית ללא נשך אסורה]‪ ,‬וממילא אם הלווה‬
‫לא נחסר בגין ההטבה שהעניק למלווה אין בזה איסור ריבית‪ ,‬וכן הוא בט"ז (סימן ק"ס ס"ק כ"ב)‪[ ,‬והארכנו‬

                                                                       ‫בזה בעלה ח' ובעלה ט']‪.‬‬

‫ז	‪ .‬ובקהילות יעקב (קידושין סימן ט') ייסד שאם ההנאה היא הדדית אין בזה משום ריבית אבל למדיר אסור‬
                                                                    ‫לעשות כן למודר‪[ ,‬עלה ז']‪.‬‬
   360   361   362   363   364   365   366   367   368   369   370