Page 360 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 360
משה 'ו ףנע ' -ו גשרי מתנת קד
נשך[ ,אך עיין באבני נזר יורה דעה סימן קמ"ט אות ובהנאה זו שהאחד קונה מהשני נכסים בתמורה
ג' שכתב שעיקר ריבית דרבנן זה תרבית ללא נשך], מלאה אף שיש להם הנאה מזה שהם מוכרים
אבל במודר הנאה ההנאה של המודר אסורה אף או קונים אך מאחר והלווה לא נחסר כלל ממה
ללא שהמדיר יתחסר בגין כך ,ולכן כאשר הלווה
רוכש נכס מהמלווה אף שיש למלווה הנאה בזה שהמלווה נהנה אין זה בכלל ריבית.
שהלווה מוכר לו חפץ ,אך אין הדבר נאסר מחמת
ריבית כיוון שסוף דבר הלווה לא נחסר מחמת נשך ללא תרבית
המכירה ,לעומת זאת במודר הנאה הדבר אסור אף
שהמדיר לא נחסר כי מאחר והמודר נהנה הרי זה ועומקם של דברים הוא שאין לנו לאסור בריבית
אלא אם כן הלווה ננשך מחמת נתינת הריבית,
בכלל האיסור. ואכן לעיל עלה ה' הבאנו מהחוות דעת שפירש
שהרשב"א והרמב"ם נחלקו האם יש לאסור
סיכום: בריבית כאשר יש רק נשך ללא תרבית ,וכאמור שם
שבזה שונה מודר הנאה מריבית ,שבריבית שיטת
הרי לנו ב' הסברים מדוע אין לאסור על הלווה הרמב"ם לאסור נשך ללא תרבית אבל במודר הנאה
למכור נכסים למלווה (כמפורש בבא מציעא דף ס"ה בוודאי כל שלא היה הנאה למודר אין כל עילה
עמוד ב' ,ונפסק כן בשולחן ערוך סימן קע"ב סעיף ד') לאסור את ההנאה מחמת חסרונו של המדיר ,כי
וזאת למרות שלמלווה יש הנאה בזה שהוא רוכש את במודר הנאה עיקר האיסור הינו מחמת הנאתו של
הנכסים ,וכמו שאנו רואים שמטעם זה אסור למודר המודר ואילו חסרונו של המדיר לא מעלה ולא
לרכוש נכסים מהמדיר (וכמפורש בנדרים דף מ"ב מוריד ,לעומת ריבית שעיקר האיסור הינו מחמת
עמוד ב' ,ונפסק כן בשולחן ערוך סימן רכ"א סעיף החיסרון של הלווה ולשיטת הרמב"ם התרבית לא
מעלה ולא מוריד ולכן כל שיש נשך הדבר אסור,
ה'). והרשב"א סבור שללא תרבית אין לאסור מחמת
א .הט"ז ביאר שלמרות שיש כאן תרבית אצל נשך בלבד.
המלווה מחמת ההנאה שמסב לו הלווה ,אך כיוון
שהלווה לא ננשך הדבר מותר כי אין לאסור תרבית תרבית ללא נשך
ללא נשך [והרחבנו בזה בעלה ח']. וכאן בדברי הט"ז אנו רואים את הצד השני
של המטבע שכאשר יש תרבית ללא נשך כלומר
ב .ועוד ביארנו [בעלה ז'] על פי דברי הקהילות שהמלווה נהנה אך הלווה לא נחסר אין לאסור זאת
יעקב (קידושין סימן ט') שכאשר יש הנאה הדדית מחמת ריבית ,כי אין לאסור מחמת ריבית אם אין
אין לאסור זאת מחמת ריבית.