Page 360 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 360

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ו גשרי‬                             ‫מתנת‬  ‫קד‬

‫נשך‪[ ,‬אך עיין באבני נזר יורה דעה סימן קמ"ט אות‬    ‫ובהנאה זו שהאחד קונה מהשני נכסים בתמורה‬
‫ג' שכתב שעיקר ריבית דרבנן זה תרבית ללא נשך]‪,‬‬      ‫מלאה אף שיש להם הנאה מזה שהם מוכרים‬
‫אבל במודר הנאה ההנאה של המודר אסורה אף‬            ‫או קונים אך מאחר והלווה לא נחסר כלל ממה‬
‫ללא שהמדיר יתחסר בגין כך‪ ,‬ולכן כאשר הלווה‬
‫רוכש נכס מהמלווה אף שיש למלווה הנאה בזה‬                         ‫שהמלווה נהנה אין זה בכלל ריבית‪.‬‬
‫שהלווה מוכר לו חפץ‪ ,‬אך אין הדבר נאסר מחמת‬
‫ריבית כיוון שסוף דבר הלווה לא נחסר מחמת‬                     ‫נשך ללא תרבית‬
‫המכירה‪ ,‬לעומת זאת במודר הנאה הדבר אסור אף‬
‫שהמדיר לא נחסר כי מאחר והמודר נהנה הרי זה‬         ‫ועומקם של דברים הוא שאין לנו לאסור בריבית‬
                                                  ‫אלא אם כן הלווה ננשך מחמת נתינת הריבית‪,‬‬
                                ‫בכלל האיסור‪.‬‬      ‫ואכן לעיל עלה ה' הבאנו מהחוות דעת שפירש‬
                                                  ‫שהרשב"א והרמב"ם נחלקו האם יש לאסור‬
             ‫סיכום‪:‬‬                               ‫בריבית כאשר יש רק נשך ללא תרבית‪ ,‬וכאמור שם‬
                                                  ‫שבזה שונה מודר הנאה מריבית‪ ,‬שבריבית שיטת‬
‫הרי לנו ב' הסברים מדוע אין לאסור על הלווה‬         ‫הרמב"ם לאסור נשך ללא תרבית אבל במודר הנאה‬
‫למכור נכסים למלווה (כמפורש בבא מציעא דף ס"ה‬       ‫בוודאי כל שלא היה הנאה למודר אין כל עילה‬
‫עמוד ב'‪ ,‬ונפסק כן בשולחן ערוך סימן קע"ב סעיף ד')‬  ‫לאסור את ההנאה מחמת חסרונו של המדיר‪ ,‬כי‬
‫וזאת למרות שלמלווה יש הנאה בזה שהוא רוכש את‬       ‫במודר הנאה עיקר האיסור הינו מחמת הנאתו של‬
‫הנכסים‪ ,‬וכמו שאנו רואים שמטעם זה אסור למודר‬       ‫המודר ואילו חסרונו של המדיר לא מעלה ולא‬
‫לרכוש נכסים מהמדיר (וכמפורש בנדרים דף מ"ב‬         ‫מוריד‪ ,‬לעומת ריבית שעיקר האיסור הינו מחמת‬
‫עמוד ב'‪ ,‬ונפסק כן בשולחן ערוך סימן רכ"א סעיף‬      ‫החיסרון של הלווה ולשיטת הרמב"ם התרבית לא‬
                                                  ‫מעלה ולא מוריד ולכן כל שיש נשך הדבר אסור‪,‬‬
                                          ‫ה')‪.‬‬    ‫והרשב"א סבור שללא תרבית אין לאסור מחמת‬

‫א‪ .‬הט"ז ביאר שלמרות שיש כאן תרבית אצל‬                                                ‫נשך בלבד‪.‬‬
‫המלווה מחמת ההנאה שמסב לו הלווה‪ ,‬אך כיוון‬
‫שהלווה לא ננשך הדבר מותר כי אין לאסור תרבית‬                 ‫תרבית ללא נשך‬

               ‫ללא נשך [והרחבנו בזה בעלה ח']‪.‬‬     ‫וכאן בדברי הט"ז אנו רואים את הצד השני‬
                                                  ‫של המטבע שכאשר יש תרבית ללא נשך כלומר‬
‫ב‪ .‬ועוד ביארנו [בעלה ז'] על פי דברי הקהילות‬       ‫שהמלווה נהנה אך הלווה לא נחסר אין לאסור זאת‬
‫יעקב (קידושין סימן ט') שכאשר יש הנאה הדדית‬        ‫מחמת ריבית‪ ,‬כי אין לאסור מחמת ריבית אם אין‬

                   ‫אין לאסור זאת מחמת ריבית‪.‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365