Page 358 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ו גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קב‬

‫עלה ח'‬

‫תרבית בלא נשך‬

‫גבי שהינו צבעי במקצועו הלווה לדוד כסף‪,‬‬
‫וכתמורה לכך התחייב דוד שכאשר הוא יצטרך לצבוע‬
‫את דירתו הוא יקח את גבי להיות הצבעי של דירתו‪,‬‬
‫התחייבותו של דוד נוגדת את הנפסק להלכה בשולחן‬
‫ערוך משום שיש כאן איסור ריבית‪ ,‬וכמפורש כן בשולחן‬
‫ערוך יורה דעה (סימן ק"ס סעיף כ"ג) "המלווה מעות על מנת‬
‫שכל מלאכה שתבוא לידו ייתן אותה למלווה לעשותה‬
‫אסור"‪ ,‬ומבואר שיש בדבר זה משום ריבית כי גבי‬
‫הרוויח עבודה מחמת ההלואה שנתן לדוד‪ ,‬כי הרי לולא‬
‫ההלואה יתכן שדוד היה מעדיף לקחת צבעי אחר‪ ,‬כך‬
‫שהעובדה שגבי נבחר להיות הצבעי של דוד אינה אלא‬
‫מחמת שגבי הלווה לדוד כסף ולכן התחייבות כזאת‬

‫אסורה משום ריבית‪.‬‬

‫לעיל עלה ז') שמותר ללווה להתחייב למכור את‬ ‫אבל הט"ז (ס"ק כ"ב) חולק על דברי השולחן‬
‫נכסיו למלווה ואין בזה משום ריבית‪ ,‬והטעם כיוון‬ ‫ערוך והוא סבור שאין בהתחייבות כזאת משום‬
‫שהמלווה לא מקבל שום תוספת של כסף בעבור‬ ‫ריבית כי הרי גבי לא מקבל שום תוספת של כסף‬
‫ההלואה‪ ,‬כי הרי על הנכס שהוא ייקנה הוא ישלם‬ ‫עבור ההלואה‪ ,‬כי הרי התשלום שהוא יקבל מדוד‬
‫תשלום מלא‪ ,‬ומה שהלווה מתחייב להעדיף אותו‬ ‫זה יהיה בעבור העבודה ולא עבור ההלואה‪ ,‬ואין כאן‬
‫על פני אחרים אין זה תוספת כסף שנאמר שזה יהיה‬ ‫כל תוספת תשלום בגין ההלואה‪ ,‬ומה שדוד בוחר‬
‫כלול באיסור ריבית‪ ,‬ולכן אין כל ריבית בהתחייבות‬ ‫בגבי כצבעי אין זה כלל ריבית כי אין כאן כל נתינה‬
‫למכור למלווה את הנכס‪ ,‬ואם כן גם בהתחייבותו‬
‫של דוד לקחת את גבי לצבעי אין בזה כל חשש‬ ‫של כסף או שווה כסף‪.‬‬
‫ריבית‪ ,‬כי הרי את הכסף יקבל גבי עבור העבודה‬
‫ולא כתוספת על ההלואה‪ ,‬ולכן ההתחייבות לקחתו‬ ‫כמו התחייבות למכור נכסים למלווה‬

‫לצבעי איננה בכלל ריבית‪.‬‬ ‫והט"ז מדמה את זה להלכה שנפסקה בשולחן‬
‫ערוך (יורה דעה סימן קע"ב סעיף ד'‪ ,‬והובא‬