Page 344 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ו גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫פח‬

‫על פי שהלווה ננשך ונחסר בגין כך אין בזה עילה‬ ‫מהמדיר‪ ,‬ולכן בוודאי האיסור הוא רק כאשר יהיה‬
‫לאיסור כי דעת הרשב"א שאין לאסור בריבית‬ ‫למודר תועלת מהמדיר וכל שאין למודר הנאה‬
‫ממעשיו של המדיר אין כל סיבה לאסור זאת‪,‬‬
‫דרבנן נשך ללא תרבית‪.‬‬ ‫והמציאות שהמדיר נחסר אין לה כל משמעות‬
‫בהלכותיו של המודר הנאה‪ ,‬ולכן הרשב"א שסבר‬
‫שיטת הרמב"ם לאסור אף נשך ללא‬ ‫שגם בריבית האיסור הוא רק כאשר יש תרבית‬
‫תרבית‬ ‫ותוספת למלווה אבל נשך ללא תרבית אינו נאסר‪,‬‬
‫מפני כן סבור הרשב"א שניתן לדמות את הלכות‬
‫אבל הרמב"ם סבור שמזה שהותר למדיר את‬ ‫ריבית להלכותיו של המודר הנאה כי בשניהם‬
‫חברו לפרוע את חובותיו של המודר אין ללמוד‬ ‫האיסור הינו מחמת ההנאה והתוספת‪ ,‬אבל‬
‫מזה לאיסור ריבית ולומר שכן יהיה הדין גם בלווה‬ ‫הרמב"ם סובר שאין אפשרות לדמות את הלכותיו‬
‫ומלווה‪ ,‬כי למרות שפריעת חובות איננה נחשבת‬ ‫של המודר הנאה להלכות ריבית כי בריבית נאסר‬
‫כנתינת תוספת למלווה ומחמת זאת הותר למדיר‬ ‫אף נשך ללא תרבית‪ ,‬ואילו במודר הנאה אין לנו‬
‫לפרוע את חובותיו של המודר מאחר ואין כאן‬
‫נתינה מהמדיר למודר‪ ,‬אבל הרי בוודאי ובוודאי‬ ‫לאסור אלא רק כאשר יש למודר הנאה מהמדיר‪.‬‬
‫שממונו של הלווה נחסר מחמת שהוא הזיל מכספו‬
‫לפריעת חובותיו של המלווה‪ ,‬וסובר הרמב"ם שיש‬ ‫שיטת הרשב"א שאין לאסור נשך ללא‬
‫איסור ריבית אם הלווה מתחסר אפילו שממונו של‬ ‫תרבית‬
‫המלווה לא מתרבה כי אף נשך ללא תרבית נאסרה‬
‫ומטעם זה סובר הרשב"א שאין לאסור ללווה‬
‫בריבית‪.‬‬ ‫לפרוע את חובותיו של המלווה‪ ,‬כי כמו שאנו רואים‬
‫בהלכותיו של המודר הנאה שפריעת חובותיו‬
‫ריבית ללא התחייבות אינה אלא מדרבנן‬ ‫של המודר באמצעות המדיר לא נחשבת כנתינת‬
‫הנאה למודר‪ ,‬וזאת מחמת שהמודר לא קיבל‬
‫וההכרח שכאן אנו עוסקים בריבית דרבנן‬ ‫כלום מהמדיר אלא המדיר רק סילק מהמודר את‬
‫כי הרי המלווה והלווה לא סיכמו על כך בשעת‬ ‫תביעתו של הנושה שלו‪ ,‬והרי זה דומה למבריח‬
‫ההלואה והלווה כלל לא התחייב למלווה לפרוע‬ ‫ארי מעדרו של חברו שבעל העדר לא קיבל שום‬
‫את חובותיו ורק עשה כן מרצונו מתוך רצון לתגמל‬ ‫ממון מהמבריח את הארי אלא המבריח רק מנע‬
‫את המלווה על הכסף שהלווה לו‪ ,‬כי אם היה‬ ‫נזק מהעדר‪ ,‬כמו כן הפורע את חובותיו של חברו‬
‫מדובר במקרה שהלווה התחייב בשעת ההלואה‬ ‫הוא לא העניק ממון לחברו אלא הדף ממנו את‬
‫לפרוע את חובותיו של המלווה בוודאי דבר זה היה‬ ‫הנושים‪ ,‬ולכן מותר למדיר לפרוע את חובותיו של‬
‫אסור‪ ,‬כי הרי אפילו התחייבות לתת כסף לאדם‬ ‫המודר הנאה ממנו‪ ,‬ומהלכותיו של המודר הנאה‬
‫זר כלולה באיסור ריבית‪ ,‬וכמפורש בשולחן ערוך‬ ‫לומד הרשב"א להתיר ללווה לפרוע את חובותיו‬
‫(יורה דעה סימן ק"ס סעיף י"ד)‪ ,‬כל שכן שאסור‬ ‫של המלווה ללא כל חשש מאיסור ריבית מכיוון‬
‫ללווה להתחייב למלווה לפרוע את חובותיו‪ ,‬אלא‬ ‫שממונו של המלווה לא נתרבה מחמת זאת ואף‬
‫בהכרח שאנו עוסקים כאן במקרה שלא היתה כל‬
‫התחייבות מהלווה לפרוע את חובותיו של המלווה‬