Page 339 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 339

‫מתנת תיביר משה פג‬

‫סימן רכ"א סעיף ב')‪ ,‬ואילו לסמ"ע (חושן משפט שאר חובותיו של המודר ואין היתר אלא לזון את‬
                                       ‫סימן קכ"ח ס"ק ג') יהיה אסור למדיר לפרוע את אשתו‪.‬‬

                               ‫עלה ב'‬

‫דימוי מילתא למילתא‬

‫לאחר שבעלה א' ביררנו האם מותר למדיר את חברו בהנאה לפרוע את חובותיו‬
‫של זה שהודר הנאה ממנו‪ ,‬מעתה אם נדמה את הנידון של ריבית לנידון של מודר‬
‫הנאה‪ ,‬יתברר לנו שר' חיים לא צדק בטענתו והיה מותר ליואב לזון את אשתו של‬
‫חננאל‪ ,‬אך בהקשר לפירעון שאר חובותיו של חננאל הדבר יהיה תלוי במחלוקת‬
‫הפוסקים כי לרמב"ם ולשולחן ערוך והרמ"א המתירים במודר הנאה לפרוע אף את‬
‫שאר חובותיו של המודר ממילא אף לא יהיה בזה איסור ריבית‪ ,‬ואילו לסמ"ע האוסר‬
‫במודר הנאה לפרוע את שאר חובותיו של המודר ולשיטתו לא התירו למדיר אלא לזון‬
‫את אשתו של המודר אם כן יהיה גם אסור ללווה לפרוע את שאר חובותיו של המלווה‬

                                                                   ‫מחמת איסור ריבית‪.‬‬

‫רבינו מאיר [המהר"ם מרוטנבורג] שלווה המבריח‬               ‫הרשב"א מדמה‬
‫ארי מנכסי חברו צריך המלווה לשלם לו על כך‪ ,‬כי‬
‫אם המלווה לא ישלם ללווה על הברחת הארי הרי‬      ‫ואכן בתשובות הרשב"א (סימן תשצ"ט)‬
‫זה בכלל אבק ריבית‪ ,‬ומטעם זה פסק רבינו מאיר‬     ‫מפורש לדמות את הלכותיו של המודר הנאה‬
‫שאסור ללווה לסלק את חובותיו של המלווה‪,‬‬         ‫להלכות ריבית‪ ,‬ומטעם זה התיר הרשב"א ללווה‬
‫ובב"ח (אות ו') השיג על הבית יוסף שבמרדכי‬       ‫לפרוע את חובותיו של המלווה אלא אם כן המלווה‬
‫לא נזכר שזה מוגדר כאבק ריבית אלא רק שאסור‬      ‫דורש ממנו לעשות זאת שאז בוודאי הדבר אסור‬
‫לעשות כן כי דבר זה נראה כריבית‪ ,‬וההבדל בין‬     ‫כי הרי אפילו אם המלווה מבקש מהלווה לתת‬
‫דבר שנאסר מחמת אבק ריבית לבין דבר שנאסר‬        ‫כסף לאדם זר הרי זה ריבית מוחלטת (וכמפורש‬
‫מחמת שנראה כריבית הוא במקרה שאכן הלווה‬         ‫בשולחן ערוך יורה דעה סימן ק"ס סעיף י"ד) ואם‬
‫פרע את חובותיו של המלווה אז אילו דבר זה מוגדר‬  ‫כן כל שכן שאסור למלווה לדרוש מהלווה בנוסף‬
‫כאבק ריבית אם כן על המלווה לשלם על כך ללווה‬    ‫לפירעון החוב גם לשלם לאחרים את חובותיו של‬
‫אם רצונו לצאת ידי שמים‪ ,‬ואילו דבר שנאסר‬        ‫המלווה‪ ,‬אבל אם המלווה לא ביקש ממנו את זה‬
‫רק מכיוון שזה נראה כריבית אף שלכתחילה אין‬
‫לעשות כן אך אם עבר הלווה ופרע את חובותיו של‬         ‫אלא הוא עושה כן מיוזמתו אין בזה כל פגם‪.‬‬
‫המלווה‪ ,‬המלווה אינו צריך לשלם ללווה על כך אף‬
                                                     ‫המהר"ם מרוטנבורג אוסר‬
                        ‫בכדי לצאת ידי שמים‪.‬‬
                                               ‫אמנם הבית יוסף (יורה דעה סימן ק"ס) הביא‬
                                               ‫מהמרדכי (בבא מציעא סימן שכ"ז) שכתב בשם‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344