Page 334 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ה גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫עח‬

‫ ‪ .‬גאבל כשאין בקיום ציווי המלווה הוצאת ממון‪ ,‬נחלקו בזה הפוסקים אם‬
‫כיון שיש כאן מילוי משאלת המלווה ויש למלווה הנאה מזה‪ ,‬ממילא הוי‬
‫כנתינה למלווה מדין ערב‪ ,‬או שלא נאמר כן אלא כאשר אתה מוציא ממון‬

‫על פי ציווי‪.‬‬

‫ ‪ .‬דקיום מצווה נחשב ריבית אלא אם כן אתה מחויב בדבר‪.‬‬

‫מעתה אילו רענן היה דורש מהלווים לשמור שבת‪ ,‬דבר שכל יהודי כבר מצווה‬
‫עליו מהר סיני‪ ,‬בוודאי לא היה בזה איסור ריבית‪.‬‬

‫אבל מאחר ובקשתו של רענן הינה להוסיף בלימוד התורה‪ ,‬בזה יש לדון על כל‬
‫לווה באופן אישי האם הוא מחויב מהדין להוסיף בלימוד התורה‪ ,‬וממילא כאשר הוא‬

‫מקיים את בקשתו של רענן אין זה ריבית כי הרי הוא כבר מחויב בדבר מהר סיני‪.‬‬

‫אך יש מקרים שאינך מחויב להוסיף בלימוד התורה‪ ,‬כגון אדם שכבר למד בכל‬
‫כוחו [כל יהודי לפי הנתונים שלו]‪ ,‬או שהוא נצרך להתעסק בדברים אחרים‪ ,‬באופנים‬
‫אלו איננו מחויב בלימוד התורה ולכן אם יעשה כן מחמת ציווי המלווה יש כאן חשש‬

‫של איסור ריבית‪.‬‬