Page 329 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה עג‬

‫האם לימוד תורה כנתינה לצד ג'‬ ‫ריבית קצוצה מהלווה הוא מחויב להשיבה לו‪,‬‬
‫מעתה אם נתן הלווה את הריבית לצד ג'‪ ,‬אם‬
‫מעתה נראה שלכאורה גם הנידון שלנו‪ ,‬רעיונו‬ ‫נאמר כתוספות והטור שנתינה לצד ג' על פי ציווי‬
‫המקורי של רענן להעניק הלוואות בתנאי שהלווה‬ ‫המלווה הרי היא כנתינה למלווה עצמו‪ ,‬יחויב‬
‫יקבע עיתים לתורה‪ ,‬הרי זה תלוי במחלוקת‬ ‫המלווה לשלם ללווה את מלוא הסכום שהלווה‬
‫המדוברת‪ ,‬כי כאשר הלווה ממלא את בקשתו של‬ ‫נתן לאותו פלוני‪ ,‬כי הרי זה כאילו המלווה קיבל‬
‫המלווה ולומד תורה יש לדון שהרי זה כנתינה לצד ג'‪.‬‬
‫את הכסף‪.‬‬
‫אך מכיוון שאין כאן נתינת ממון אם כן לשיטת‬
‫התוספות שהאיסור בנתינה לצד ג' הינו מחמת‬ ‫אבל לשיטת הריטב"א והרמב"ם שאין אנו‬
‫שהדבר נחשב כאילו נתן זאת למלווה‪ ,‬כאן הרי לא‬ ‫דנים כאילו קיבל המלווה את הכסף‪ ,‬אלא סיבת‬
‫נתתי כלום אלא למדתי תורה ואין כל עילה לאסור‬ ‫ההתחייבות הינה מחמת שההנאה שהלווה קיים‬
‫את אשר ציוותי לו שווה לי כסף‪ ,‬והרי בוודאי אין‬
‫זאת‪.‬‬ ‫הערך של הנאה זאת כסכום שניתן אלא הרבה‬
‫פחות מזה‪ ,‬אם כן המלווה לא יצטרך לשלם ללווה‬
‫אבל לשיטת הריטב"א שהאיסור ליתן לצד ג'‬ ‫את מלוא הסכום אלא עלינו לשום כמה שווה‬
‫על פי ציווי המלווה הינו מחמת שקיום ציווי המלווה‬ ‫הנאה כזו‪ ,‬וכמובן שלא ניתן לדמות בזה מקרה‬
‫נותן לו הנאה ושווה כסף ככסף‪ ,‬אף כאן בוודאי‬ ‫למקרה אלא כל מקרה עלינו לדון לגופו בהתאם‬
‫כשהלווים יישמעו לבקשתו של רענן ויבאו ללמוד‬
‫תורה‪ ,‬עובדה זו תיסב לרענן עונג רב‪ ,‬ונמצא שיש‬ ‫לנסיבות‪.‬‬

‫כאן נתינת ריבית מלווה למלווה‪.‬‬

‫עלה ג'‬

‫דין ערב ללא הוצאה כספית‬

‫ערב‪ ,‬כי דין ערב הוא רק כאשר הוצאת מרשותך‬ ‫אלא שיש לתלות נידון זה במחלוקת הפוסקים‪,‬‬
‫כסף על פי בקשתי אבל הארכת זמן בלבד איננה‬ ‫בשולחן ערוך (אבן העזר סימן כ"ט סעיף ב') ציטט‬
‫נחשבת כנתינת כסף‪ ,‬ולכן אין זה סיבה לקידושין‪.‬‬ ‫הרמ"א את דברי הרשב"א בתשובות שפוסק‬
‫שכשם שאם אמרה אשה לאיש תן כסף לצד‬
‫והקשה על דין זה החלקת מחוקק (שם סעיף‬ ‫ג' ואני אתקדש לך שהיא מקודשת מדין ערב‪,‬‬
‫קטן ה') מדוע לא נאמר שהעובדה שהאיש קיים‬ ‫כך גם אם אמרה לו לתת הלואה לצד ג' גם כן‬
‫בקשתה והאריך את מועד הפירעון יחשב כנתינת‬ ‫היא מתקדשת לו בזה‪ ,‬כי הרי הוא הוציא כסף‬
‫שווה כסף‪ ,‬כי הרי בוודאי יש לאשה בזה הנאה‬
‫שנתקיימה בקשתה‪ ,‬והרי זה ממש ככל דין ערב‬ ‫כבקשתה‪.‬‬

‫שמילוי הבקשה נחשב כנתינת שווה כסף?‬ ‫אבל אם האיש כבר הלווה את הכסף ובקשת‬
‫האשה היתה רק שיסכים לדחות את מועד‬
‫ותירץ האבני מילואים (סימן כ"ט ס"ק ז') שדין‬ ‫הפירעון בזה אינה מתקדשת לו ולא יאמר כאן דין‬
‫ערב לא נאמר אלא כשאתה מוציא הוצאות על פי‪,‬‬