Page 328 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 328
משה 'ו ףנע ' -ה גשרי מתנת עב
אבל מדברי הריטב"א (קידושין דף ז' עמוד א') הדין אם פלוני ערב לחברו על הלואה ,והלווה לא
נראה שביאורה של הלכה זו היא ,שכאשר אתה פורע את ההלואה אנו מחייבים את הערב לשלם,
מצווה לי לעשות פעולה מסוימת ואני נשמע לך ומדוע אנו מחייבים אותו לשלם הרי לא הוא קיבל
ומבצע את בקשתך ,דבר זה מסב למצווה הנאה את הכסף ,אלא מפני שהמלווה נתן את הכסף
ששווה כסף ,וממילא נמצא שהמצווה קיבל שווה ללווה על פי דיבורו של הערב ,עובדה זו מחייבת
כסף ,ודין קבלת שווה כסף זהה לדין קבלת כסף את הערב כאילו הוא קיבל את הכסף מהמלווה.
ממש. ומכאן אנו למדים כלל לכל התורה ,שבכל
מקרה שאחד נתן לצד ג' כסף על פי בקשת חברו
נוסח הקידושין בדין ערב הדבר נחשב כאילו חברו קיבל את הכסף ,ולכן
נפסק בגמרא בקידושין שאם אשה אמרה לאיש
והמחנה אפרים מדקדק מלשון הרמב"ם לתן את כסף הקידושין לאדם פלוני ,היא מתקדשת
והטור שהם גם נחלקו בדבר ,כי ברמב"ם (הלכות
אישות פרק ה' הלכה כ"א) כתב שאם אשה בכסף זה כאילו היא קיבלה אותו.
אמרה לאיש שהיא תתקדש לו אם ייתן את
כסף הקידושין לצד ג' ,יהיה אז נוסח הקידושין דין ערב בכל התורה
"הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה שנתתי על
פיך" הרי שהקידושין הם מחמת ההנאה של ומחמת כלל זה חידשו התוספות בפרק
נתינת המתנה על פי בקשתך ,וכשיטת הריטב"א הריבית (בבא מציעא דף ע"א עמוד ב' ד"ה
שהסיבה שמחמת דין ערב הדבר נחשב כאילו מצאו) שאם המלווה אומר ללווה אני מוכן
האשה קיבלה את הכסף בגלל ההנאה שעשו ליתן לך הלואה אך בתנאי שתיתן כריבית כך
וכך כסף לפלוני ,הרי זה ריבית קצוצה [כלומר
בקשתה. ריבית האסורה מהתורה] ,כי ההתחייבות ליתן
כסף לפלוני כבקשת המלווה ,הרי זה ממש כאילו
ואילו בטור (אבן העזר סימן כ"ט) כתב שנוסח קיבל המלווה עצמו ריבית מהלווה כדין ערב,
הקידושין במקרה זה הינו "הרי את מקודשת לי ודבר זה נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה
במנה שנתתי לפלוני" הרי שדעת הטור שהקידושין
אינם בהנאת קיום הבקשה של האשה ,אלא הכסף סימן ק"ס סעיף י"ד).
שניתן לפלוני הרי זה כאילו האשה קבלתו ,וכשיטת
סברת דין ערב
התוספות.
ובספר מחנה אפרים (דיני ריבית סימן י"א)
השבת ריבית שניתנה לצד ג' האריך לבאר שנחלקו הראשונים בביאור הלכה זו.
ויש לנידון זה השלכות מעשיות רבות ,ונציין שמדברי התוספות (בבא מציעא דף ע"א עמוד
כאן דוגמא אחת השייכת להלכות ריבית ,במקרה ב' ד"ה מצאו) נראה שהם פירשו שכאשר אני עושה
שהלווה נתן כסף לצד ג' על פי ציווי המלווה, עם הכסף כבקשתך ונותן אותו לצד ג' כפי דרישתך,
וכאמור נפסק להלכה שדבר זה אסור מהתורה הרי זה ממש כאילו הכסף הגיע אליך כי אתה קבעת
כדין ריבית קצוצה ,והדין הוא שאם המלווה קיבל
את ייעודו.