Page 323 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 323
מתנת תיביר משה סז
הריב"ש אין כל משמעות לנידון ,ומחלוקתם מובאת בפתחי תשובה (יורה דעה סימן
קס"ב אות ג') ומדבריו נראה שנקט שהעיקר כדברי בית אפרים ,ודלא כמחנה אפרים.
כך שלדינא בוודאי קשה להקל ולהתיר ליהודה לפצות את חיים על
ההפרשים שבין ערך הדולר בשעת ההלואה ובין ערך הדולר בשעת הפירעון.
פיצוי על פיגור בתשלומים
עם זאת במקרה שיהודה לא פרע את החוב בזמן ,ובינתיים עד שהחזיר את ההלואה
היה פיחות נוסף בשער הדולר ,כתב בזה בספר נתיבות שלום (עמוד שנ"ח) בשם
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר ללווה לשלם את ההפרשים ,והוסיף ואמר שהוא
הדין שבמקרה כזה של עיכוב בפירעון מותר ללווה לשלם למלווה גם הפרשי הצמדה
למדד יוקר המחיה בגין התקופה שעיכב את הפירעון.
וטעם ההיתר כי תשלום זה איננו "אגר נטר" ואלא שמשלם זאת בדרך קנס ,שקונס
עצמו לשלם את הנזק של ההפרשים הללו שנגרמו בגללו ,ואף שבפוסקים יש אריכות
דברים אם מותר לשלם "קנס פיגורים" (ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן קע"ז סעיף
ט"ז) ,אבל שם מדובר שהלווה מתחייב על כך מראש ,ואילו כאן אנו עוסקים במקרה
שהלווה החליט מיוזמתו לרצות את המלווה על הפיגור בתשלום ,ובאופן כזה התיר
הגרש"ז ללווה לשלם.
ויעוין במחנה אפרים (הלכות ריבית סימן מ') שכתב בשם אחד מגדולי האחרונים
שבהלוואת "סאה בסאה" אם הלווה עיכב את הפירעון ובינתיים עד ששילם הוזלו
החיטים ,הלווה מחויב לשלם את ההפרש מדין מזיק.
והמחנה אפרים חלק עליו שאין זה אלא גרמא ,אך מסקנתו לחייבו מדין גזלן כי
מהרגע שהגיע זמן הפירעון ולא שילם ,הכסף בידו בתורת גזילה ,והלכה בידינו שכל
הגזלנים משלמים כשעת הגזילה ,וממילא עליו לשלם כערך החיטים מזמן שהיה
צריך לפרוע את החוב ,ויש הרבה מה לפלפל בדבריו ועיין בזה.
הדינים העולים:
.אהמשלם לפועל בתחילת העבודה אין זה הקדמת מעות וממילא אין
כאן נידון של אגר נטר ,אבל אם משלם לו בחתימת החוזה טרם החל
בעבודתו ,אף שבאמת אין זה הקדמת מעות ,מכיוון שמידית משתעבד
