Page 321 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 321

‫מתנת תיביר משה סה‬

‫הרי לא פורע הלווה יותר מה שקיבל מהמלווה] לאו‬    ‫בזמן ההלואה‪ ,‬כי סוף דבר המלווה לא קיבל מהלווה‬
‫משום אגר נטר הוא דקא יהיב‪[ ,‬אין סיבת התוספת‬                    ‫יותר ממה שנתן לו בזמן ההלואה‪.‬‬
‫בגלל "אגר נטר"]‪ ,‬אלא להחזיר לו שווה מה שלקח‬
‫מידו קמכוין שלא‪[ ,‬אלא כוונת הלווה לסלק הנזק‬           ‫ציטוט לשון המחנה אפרים‬

                      ‫מהמלווה]" עד כאן דבריו‪.‬‬   ‫וזה לשון המחנה אפרים בלווה סאה בסאה‬
                                                ‫והוזלה‪ ,‬אם יתן לו הלווה בפירעון כמו שהיה שווה‬
‫רואים שהמחנה אפרים עירב בדבריו את ב'‬            ‫מעיקרא‪ ,‬אם יש בו ריבית‪ ,‬נראה‪ ...‬דאפילו למאן‬
‫הסברות‪ ,‬גם שאין כאן תוספת מעבר למה שקיבל‪,‬‬       ‫דאמר ריבית מאוחרת אסורה אפילו בסתמא‪ ,‬היינו‬
‫וגם שאין כוונתו ל"אגר נטר" אלא למניעת נזק‪,‬‬      ‫כשנותן לו יותר על מה שנתן לו‪ ,‬דמשום שכר מעותיו‬
‫ופירוש דבריו כמתבאר‪ ,‬שאין כאן ריבית מכיוון‬      ‫יהיב ליה‪[ ,‬כלומר שכאשר מחזיר למלווה יותר‬
‫שלא פרע יותר ממה שקיבל‪ ,‬ולמרות שפורע יותר‬       ‫ממה שנתן לו הרי זה שכר על ההלואה]‪ ,‬אבל זה‬
‫מחובתו על פי דין‪ ,‬אך כיוון שכוונתו למנוע הפסד‪,‬‬  ‫שנותןשווה מה שלקח מחבירו דשווה עשרה שקיל‬
‫ולא לשלם על המתנת המעות‪ ,‬לכן אין לאסור‬          ‫ושווה עשרה מהדר‪[ ,‬אבל במקרה שהוזלו החיטים‪,‬‬

                                         ‫זאת‪.‬‬

                                                ‫עלה ו'‬

              ‫פיצוי על פיחות בדולר‬

‫ועתה נחזור למקרה שאנו עוסקים בו‪ ,‬ביהודה שלוה דולרים מחיים‪ ,‬וערך הדולר‬
‫ירד מזמן ההלואה עד זמן הפירעון באופן שחיים ניזוק בערך ב‪ ,₪14,000-‬ויהודה‬
‫מעונין לפצות אותו על כך ולהוסיף על הפירעון עוד ‪ ,₪14,000‬והסתפקנו האם‬

                             ‫מותר לו לעשות כן‪ ,‬או שיש בתוספת זו משום ריבית?‬

‫ובתחילה טענו שמאחר ויהודה לא הפסיד את חיים‪ ,‬ואלא שבגלל ההלואה נמנע‬
‫מחיים להמיר את הדולרים לשקלים ולמנוע את ההפסד והרי זה כמניעת רווח‪ ,‬ולפצות‬

                                    ‫את המלווה על מניעת רווח‪ ,‬הדבר מוסכם לאסור‪.‬‬

‫אך לאור דברי המחנה אפרים שהתיר ללווה לשלם את החיטים כפי ערכם בשעת‬
‫ההלואה‪ ,‬כי אין כאן תוספת מעבר למה שקיבל מהמלווה‪ ,‬וגם אין כוונתו לתת שכר‬

                         ‫על ההלואה‪ ,‬אלא רק לפצות את המלווה על הנזק שנגרם לו‪.‬‬

‫וסברות אלו שייכות גם במקרה של יהודה‪ ,‬כי גם כאן אין כוונתו לשלם לחיים שכר‬
‫על ההלואה אלא רק לפצות אותו על הנזק שארע לו בגין ההלואה בירידת ערך הדולר‪.‬‬

‫וגם חיים לא יקבל מיהודה מעבר למה שנתן לו‪ ,‬כי הרי כאשר בשנת תשס"ו העניק‬
‫חיים ליהודה הלואה על סך ‪ $10,000‬היה אז ערכו ‪[ ₪ 47,800‬כי ערך הדולר היה‬
   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326