Page 318 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 318
משה 'ו ףנע ' -ד גשרי מתנת סב
שאסור ללווה לשלם למלווה על הפסדים שנגרמו לו ופסק השבות יעקב כדבר פשוט וברור שלשלם
בגלל עיכוב בפירעון החוב. למלווה את מה שהפסיד בגלל איחור פירעון
תשלום נזקים ההלואה ,הרי זה ריבית גמורה.
ואם ההפסד של המלווה איננו רק מניעת רווח, ושם בתשובה האריך השבות יעקב להוכיח דין
[כלומר שהיה לו אפשרות להשקיע את הכסף זה מדברי הראשונים ,אך כותב שדבריו אינם כדברי
ולהרוויח ,ורווח זה נמנע ממנו בגלל שהלווה לא הסמ"ע (שולחן ערוך חושן משפט סוף סימן פ"א)
פרע את החוב] אלא שבגין העיכוב של הפירעון שמוכח מדבריו שם שאין בזה איסור ,והדברים
ארע למלווה נזק ,כגון שהמלווה רכש דירה והגיע מצוטטים בקצרה בפתחי תשובה (יורה דעה סימן
זמן התשלום ולא היה לו כסף בגלל שהלווה לא
החזיר לו את החוב ,ובגין כך נזקק המלווה לשלם קס"א סק"א).
קנס על איחור התשלומים. גם הש"ך (חושן משפט סוף סימן פ"א) חולק
על דברי הסמ"ע שם ,ובתומים (שם) סבור שהדבר
יעוין בט"ז (יורה דעה סימן ק"ע סק"ג) אסור מחמת ריבית ,והגאון רע"א בגליון השולחן
שמשמעות דבריו שבאופן כזה אין איסור ריבית ערוך שם ,כותב שבוודאי אין בדין זה כל מחלוקת
לשלם את הנזק ,ולדבריו צריך לחלק בין הפסד וגם הסמ"ע אוסר לתת פיצוים על מניעת רווח
מחמת נזק שמותר לשלם ,ובין הפסד מחמת מניעת שנגרם בגלל איחור בפירעון החוב ,והוא מפרש
רווח שזה כלול באיסור ריבית ,והאריך בזה בספר
לדברי הסמ"ע בדרך שונה.
נתיבות שלום (עמוד שנ"ז).
סוף דבר למדנו שהלכה פשוטה וברורה היא
מעתה באשר לשאלתו של יהודה האם מותר לו לפצות את חיים ולשלם לו
את ההפסד שנגרם לו בגין ירידת ערך הדולר מזמן ההלואה עד זמן הפירעון ,הרי
יהודה לא גרם לחיים כל נזק ,אלא שלולא ההלואה כשחיים היה רואה שהדולר
מאבד את ערכו הוא היה ממיר את הדולרים בשקלים ,והיה נמנע ממנו ההפסדים,
נמצא שחיים לא ניזוק בגלל ההלואה אלא שבגין כך נמנע ממנו רווח ,ודבר זה
מוסכם לאיסור.
עלה ה'
פיצוי בהלוואת סאה בסאה
מדברי המחנה אפרים (הלכות ריבית סימן כ"ז) נלמד שדעתו להתיר ליהודה
לפצות את חיים על הפסדיו ,ומאחר ודברי המחנה אפרים נסובו על הלוואת "סאה
בסאה" לכן נקדים לפרש את תמצית עיקרי דיני הלוואת "סאה בסאה".
