Page 319 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 319
מתנת תיביר משה סג
אם ערך הסאה התייקר החיוב הממוני של הלווה הלוואת סאה בסאה
הוא החזרת סאה ,ועליו לפרוע למלווה סאה כפי
הערך שלה בשעת הפירעון ,בין אם הוזלה ובין אם הלוואת "סאה בסאה" מתייחסת למקרה
שאדם לווה מחברו "סאה חיטים" ומתחייב לפרוע
התייקרה. לו "סאה חיטים" ,הלואה כזאת שונה מהלואה
סטנדרטית בעובדה שההלואה לא היתה על כסף
ולמרות שהחוב הממוני הוא "סאה" ,אם לוויתי
"סאה בסאה" באיסור [כלומר שלא היה לי בבית תמורת כסף ,אלא על חפץ תמורת חפץ.
אפילו מעט מהמין הזה ,וגם לא קיים מחיר קבוע
לסוג הזה] למרות שחובתי על פי הדין לפרוע בהלואה מסוג זה חששו חכמים שערך החפץ
"סאה" ,אבל מצד איסור ריבית אסור לי להחזיר ישתנה מזמן ההלואה עד זמן הפירעון ,וממילא
יותר מכפי שווי הסאה בזמן ההלואה ,ולכן אם כאשר ייפרע הלווה את החפץ כפי הערך שלו בזמן
הסאה התייקרה אסור לי להחזיר סאה ,כי אם אני הפירעון יתברר שיש כאן תוספת על ערך ההלואה
יחזיר "סאה" כפי שוויה העדכני יימצא שהחזרתי והרי זה בכלל איסור ריבית מדרבנן ,ולכן אסרו
את ערך ההלואה שקיבלתי +תוספת ,כי הרי סאה
של היום שווה יותר מסאה של זמן ההלואה ,ולכן חכמים הלואה כזאת.
אין לי היתר להחזיר אלא לפי ערך הסאה בזמן
אך בתנאים מסוימים התירו חכמים ללוות סאה
ההלואה. בסאה ,כגון אם "יצא השער" כלומר שנקבע לחפץ
מחיר קבוע ,היתר נוסף להלואה מסוג זה באם
והדברים מפורשים בגמרא (בבא מציעא דף יש ללווה בביתו מאותו מין שלווה ואפילו בכמות
ע"ה עמוד א') לענין הלוואת סאה בסאה " -הוזלו מזעירה ,במקרה כזה התירו חכמים ללוות סאה
נותן לו חיטין ,הוקרו נותן דמיהם" רואים בגמרא
שבדין הלוואת "סאה בסאה" ישנה חלוקה בין הוזלו בסאה.
לבין אם התייקרו ,שאם הוזלו החיטים נותן חיטים,
ואילו אם התייקרו החיטים אינו נותן אלא דמיהם הלוואת דולרים
כלומר כפי השווי בזמן ההלואה. ואף שלכאורה נראה שלא מצוי בימינו סוג
הלואה של "סאה בסאה" ,כי הרי ההלוואות
וביאור החילוק הוא כמו שהסברנו ,שהחיוב הסטנדרטיות הינם בכסף ,אך גם הלואה במטבעות
הממוני הוא "סאה חיטים" ,ולכן אם הוזלו יכולה להיות בכלל הלוואת "סאה בסאה" .וזה
החיטים אומר הלווה למלווה ,אין לי כל חיוב באופן שההלואה היתה במטבע זר ,ולכן יש מן
להחזיר לך יותר מאשר "סאה חיטים" ,ללא הפוסקים שנוקטים שהלוואות דולריות בארץ
כל התחשבות בירידת ערכה ,אבל אם התייקרו ישראל הרי זה כהלוואת "סאה בסאה" ,ואין להתיר
החיטים אין הלווה רשאי לשלם למלווה אלא רק הלואה בדולריים אלא אם כן יש ללווה בביתו
כפי הערך של שעת ההלואה ,כי אם ישלם לו
כפי הערך של היום ,יש כאן נתינת תוספת והרי לפחות דולר אחד.
זה בכלל ריבית. החיוב בדיני ממונות
וההלכה קובעת שבהלוואת "סאה בסאה"
החוב הוא "סאה" ,ובין אם ערך הסאה הוזל ובין