Page 319 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 319

‫מתנת תיביר משה סג‬

‫אם ערך הסאה התייקר החיוב הממוני של הלווה‬                ‫הלוואת סאה בסאה‬
‫הוא החזרת סאה‪ ,‬ועליו לפרוע למלווה סאה כפי‬
‫הערך שלה בשעת הפירעון‪ ,‬בין אם הוזלה ובין אם‬    ‫הלוואת "סאה בסאה" מתייחסת למקרה‬
                                               ‫שאדם לווה מחברו "סאה חיטים" ומתחייב לפרוע‬
                                    ‫התייקרה‪.‬‬   ‫לו "סאה חיטים"‪ ,‬הלואה כזאת שונה מהלואה‬
                                               ‫סטנדרטית בעובדה שההלואה לא היתה על כסף‬
‫ולמרות שהחוב הממוני הוא "סאה"‪ ,‬אם לוויתי‬
‫"סאה בסאה" באיסור [כלומר שלא היה לי בבית‬                ‫תמורת כסף‪ ,‬אלא על חפץ תמורת חפץ‪.‬‬
‫אפילו מעט מהמין הזה‪ ,‬וגם לא קיים מחיר קבוע‬
‫לסוג הזה] למרות שחובתי על פי הדין לפרוע‬        ‫בהלואה מסוג זה חששו חכמים שערך החפץ‬
‫"סאה"‪ ,‬אבל מצד איסור ריבית אסור לי להחזיר‬      ‫ישתנה מזמן ההלואה עד זמן הפירעון‪ ,‬וממילא‬
‫יותר מכפי שווי הסאה בזמן ההלואה‪ ,‬ולכן אם‬       ‫כאשר ייפרע הלווה את החפץ כפי הערך שלו בזמן‬
‫הסאה התייקרה אסור לי להחזיר סאה‪ ,‬כי אם אני‬     ‫הפירעון יתברר שיש כאן תוספת על ערך ההלואה‬
‫יחזיר "סאה" כפי שוויה העדכני יימצא שהחזרתי‬     ‫והרי זה בכלל איסור ריבית מדרבנן‪ ,‬ולכן אסרו‬
‫את ערך ההלואה שקיבלתי ‪ +‬תוספת‪ ,‬כי הרי סאה‬
‫של היום שווה יותר מסאה של זמן ההלואה‪ ,‬ולכן‬                               ‫חכמים הלואה כזאת‪.‬‬
‫אין לי היתר להחזיר אלא לפי ערך הסאה בזמן‬
                                               ‫אך בתנאים מסוימים התירו חכמים ללוות סאה‬
                                     ‫ההלואה‪.‬‬   ‫בסאה‪ ,‬כגון אם "יצא השער" כלומר שנקבע לחפץ‬
                                               ‫מחיר קבוע‪ ,‬היתר נוסף להלואה מסוג זה באם‬
‫והדברים מפורשים בגמרא (בבא מציעא דף‬            ‫יש ללווה בביתו מאותו מין שלווה ואפילו בכמות‬
‫ע"ה עמוד א') לענין הלוואת סאה בסאה ‪" -‬הוזלו‬    ‫מזעירה‪ ,‬במקרה כזה התירו חכמים ללוות סאה‬
‫נותן לו חיטין‪ ,‬הוקרו נותן דמיהם" רואים בגמרא‬
‫שבדין הלוואת "סאה בסאה" ישנה חלוקה בין הוזלו‬                                          ‫בסאה‪.‬‬
‫לבין אם התייקרו‪ ,‬שאם הוזלו החיטים נותן חיטים‪,‬‬
‫ואילו אם התייקרו החיטים אינו נותן אלא דמיהם‬               ‫הלוואת דולרים‬

                ‫כלומר כפי השווי בזמן ההלואה‪.‬‬   ‫ואף שלכאורה נראה שלא מצוי בימינו סוג‬
                                               ‫הלואה של "סאה בסאה"‪ ,‬כי הרי ההלוואות‬
‫וביאור החילוק הוא כמו שהסברנו‪ ,‬שהחיוב‬          ‫הסטנדרטיות הינם בכסף‪ ,‬אך גם הלואה במטבעות‬
‫הממוני הוא "סאה חיטים"‪ ,‬ולכן אם הוזלו‬          ‫יכולה להיות בכלל הלוואת "סאה בסאה"‪ .‬וזה‬
‫החיטים אומר הלווה למלווה‪ ,‬אין לי כל חיוב‬       ‫באופן שההלואה היתה במטבע זר‪ ,‬ולכן יש מן‬
‫להחזיר לך יותר מאשר "סאה חיטים"‪ ,‬ללא‬           ‫הפוסקים שנוקטים שהלוואות דולריות בארץ‬
‫כל התחשבות בירידת ערכה‪ ,‬אבל אם התייקרו‬         ‫ישראל הרי זה כהלוואת "סאה בסאה"‪ ,‬ואין להתיר‬
‫החיטים אין הלווה רשאי לשלם למלווה אלא רק‬       ‫הלואה בדולריים אלא אם כן יש ללווה בביתו‬
‫כפי הערך של שעת ההלואה‪ ,‬כי אם ישלם לו‬
‫כפי הערך של היום‪ ,‬יש כאן נתינת תוספת והרי‬                                  ‫לפחות דולר אחד‪.‬‬

                              ‫זה בכלל ריבית‪.‬‬            ‫החיוב בדיני ממונות‬

                                               ‫וההלכה קובעת שבהלוואת "סאה בסאה"‬
                                               ‫החוב הוא "סאה"‪ ,‬ובין אם ערך הסאה הוזל ובין‬
   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324