Page 322 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫סו‬

‫אז ‪ ]₪4.78‬ועתה בשנת תשע"א כשיהודה מחזיר לחיים ‪ ₪14,000 + $10,000‬ערכם‬
‫בשקלים הינו ‪[ ₪47,500‬כי ערך הדולר בזמן הפירעון הוא ‪ ,₪3.35‬ואם כן ‪$10,000‬‬
‫שווה ‪ ₪14,000 + ₪33,500‬סה"כ ‪ ,]₪47,500‬כ‪ ₪ 300 -‬פחות מערך הכסף שקיבל בזמן‬

‫ההלואה‪.‬‬

‫האם הדולר מטבע עיקרי?‬

‫אלא שחישוב זה נכון רק אם אנו בוחנים את ערך ההלואה בשקלים‪ ,‬אבל אם נבחן‬
‫את ערך ההלואה בדולרים בוודאי שיש כאן תוספת מעבר למה שקיבל יהודה מחיים‬
‫בזמן ההלואה‪ ,‬כי הרי הוא קיבל ממנו ‪ $10,000‬והוא מחזיר לו ‪₪14,000 + $10,000‬‬
‫ונתבאר שאף לדברי המחנה אפרים אין היתר ללווה להוסיף למלווה מעבר למה שקיבל‬

‫מהמלווה‪ ,‬גם אם אין כוונתו אלא לפצות את הלווה‪.‬‬

‫ונידון זה האם לשום כפי ערך הדולר או כפי ערך השקל‪ ,‬הוא נידון נרחב בפוסקים‪,‬‬
‫ושורש הנידון בזה הוא האם במסחר בארץ ישראל גם הדולר נחשב למטבע עיקרי‪,‬‬
‫או שרק השקלים נחשבים למטבע העיקרי וממילא הדולר אינו אלא כ"סאה חיטים"‪,‬‬

‫והערך נקבע לפי השקל בלבד‪[ ,‬יעוין נתיבות שלום עמוד ר"נ]‪.‬‬

‫והגם שרבים מהפוסקים נוקטים כעיקר שהלוואת דולרים דינה כהלוואת "סאה‬
‫בסאה"‪ ,‬וכמו שכתבנו לעיל שמפני כן יש אומרים שאין להלוות בדולרים אלא אם‬
‫כן יש ללווה לפחות דולר אחד בביתו‪ ,‬כדין הלוואת "סאה בסאה"‪ ,‬אך פסק זה הינו‬
‫לחומרא וכאן אנו באים להסתמך על הנחה זו שהדולר איננו מטבע עיקרי בכדי להקל‬
‫ולהסתמך על דברי המחנה אפרים ולומר שמכיוון שאנו בודקים לפי ערך השקל‬
‫ימצא שיהודה לא יקבל מחיים יותר מהערך שנתן לו בזמן ההלואה‪ ,‬וזה צריך עיון‬

‫לדינא האם ניתן לומר כן אף לקולא?!‬

‫הכרעת ההלכה‬

‫זאת ועוד‪ ,‬שדברי המחנה אפרים אינם מוסכמים וכבר כתב המחנה אפרים שדבריו‬
‫הם דלא כמו שמפורש בחידושי הריטב"א (בבא מציעא דף ע"ה עמוד א') שכתב‬
‫"הוזלו נוטל חיטיו ואינו רשאי ליטול דמים כשעת הלואה"‪ -‬הרי שמפורש בדברי‬

‫הריטב"א שהלווה אינו רשאי לשלם למלווה כפי שווי החיטים בשעת ההלואה‪.‬‬

‫אלא שהמחנה אפרים הוכיח כדבריו משו"ת הריב"ש (סימן שצ"ו)‪ ,‬וכבר דחה את‬
‫דברי המחנה אפרים מכל וכל בשו"ת בית אפרים (יורה דעה סימן מ"ג) וכתב שמדברי‬