Page 327 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 327
מתנת תיביר משה עא
מעתה יש לומר שגם התחייבות מצד הלווה במשנה בסוף פרק הריבית (בבא מציעא דף
לקבוע עיתים ללימוד תורה וכדומה ,גם זאת נכלל ע"ה עמוד ב') מלמד אותנו רבי שמעון כי יש עוד
סוג של ריבית המכונה "ריבית דברים" ובגמרא
באיסור של ריבית. הביאו על כך דוגמא שאסור ללווה לומר למלווה
שלום אם לא היה רגיל לומר לו שלום טרם
אין איסור בריבית מצד ג' ההלואה ,כי זה נקרא ריבית דברים .וכן נפסק
בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ק"'ס סעיף י"א).
אך כתוב בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ס"ט
עמוד ב') "לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה וברמ"א (שם סעיף י"ב) כתב "וכן שאר ריבית
למלווה" ומטעם זה התירו שם בגמרא לקבל ריבית דברים בעלמא אסור ,ואפילו טובת הנאה בעלמא
מצד ג' כי ריבית זו איננה מגיעה מהלווה למלווה אסור" ,ובשולחן ערוך (שם סעיף י') נפסק לאסור
אלא מאדם שלישי ,וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה ללמד את המלווה או את בנו תורה ,אלא אם כן
דעה סימן ק"ס סעיף י"ג) ויעוין שם את פרטי
היה רגיל ללמדם גם טרם ההלואה.
ההלכות והמגבלות שבהיתר זה.
ואם כן אין לדמות את ההתחייבות לקבוע עיתים לתורה להתחייבות ללמד את
המלווה תורה או להגיד לו שלום ,כי דברים אלו הינם בין הלווה למלווה ,בשונה
מקביעת עיתים לתורה שאיננה בין הלווה למלווה ואם כן אין לאוסרה ,ונוכל לומר
למיודעינו רענן כי הוא רשאי לקדם את הרעיון המקורי שלו להתנות את נתינת
ההלואה בקביעת עיתים ללימוד תורה.
עלה ב'
נתינת ריבית לצד ג'
אבל יש מקום לדון להחשיב תנאי זה כריבית הבאה מלווה למלווה ,למרות
שהלווה לא נתן למלווה שום דבר ,וזה מחמת דין ערב.
שאם איש נותן לאשה כסף בעבור שתתקדש לו היא דיו ערב בקידושין
מתקדשת לו ,הוא הדין שאם האיש נתן את הכסף
לצד ג' מחמת בקשת האשה ,גם כן יחולו הקידושין, מקור של הלכה זו הינה בגמרא בקידושין (דף
והטעם להלכה זו כי נתינת כסף לצד ג' על פי בקשת ז' עמוד א') העוסקת בנתינת כסף לאשה לצורך
קידושין באמצעות דין ערב ,ומשם אבן פינה להרבה
האשה ,נחשב כאילו היא קיבלה את כסף.
הלכות בתורה העוסקות בנתינת כסף.
ודין זה מכונה בכל מקום דין ערב כי הבסיס
להלכה זו בתורה הינו מזה שאנו רואים שעל פי וכך נאמר שם בגמרא ,שאם אשה אומרת :תן
מנה לפלוני ואני אתקדש לך מקודשת ,כלומר שכמו
