Page 313 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 313
מתנת תיביר משה נז
כי אנו אומרים שההטבה איננה מחמת הקדמת המעות אלא מסיבה אחרת ,דהיינו ההימור
שהלקוח נטל על עצמו.
והיתר זה קיים למרות שללא ספק היה למוכר גם שיקול של הקדמת המעות ,אבל מכיוון
שבמקרה זה הקדמת המעות איננה השיקול הדומיננטי להוזלה ,אלא השיקול העיקרי הינו
הסיכון שהקונה נוטל על עצמו ,לכן הדבר מותר.
אמנם בספר נתיבות המשפט (סימן ר"ט סק"א) יש לו ביאור אחר כאן בגמרא ,ולדבריו
לא ניתן לבסס מגמרא זו את ההיתר המדובר ,יעוין שם.
סוחרים המקבלים מקדמה
ראיה נוספת לסברה זו יש להוכיח מהגמרא בבא מציעא דף ע"ג עמוד א' "החמרים מעלים
במקום היוקר כבמקום הזול" פירוש ,סוחרים הקונים סחורה במקום הזול ומעבירים אותה
למקום היוקר ,ומתפרנסים מההפרש שבין המקומות ,ונפסק בגמרא שמותר להם לעשות
עסק עם בעלי הון ולהציע להם לרכוש את הסחורה במזומן במקום היוקר כמחירה במקום
הזול ,והסוחרים יספקו להם את הסחורה לאחר זמן.
במקרה זה הרי יש כאן המתנה למעות ,וכתמורה לכך הסוחרים מספקים לבעלי הממון
סחורה במחיר מוזל ,והרי זה ממש "אגר נטר" ,ואם כן מדוע מותר להם לבצע עסקה כזאת
שיש בה אגר נטר?
הגמרא מנמקת את ההיתר כי יש לסוחרים הנאה מקבלת המזומנים ,כי כאשר הם
מגיעים לשוק עם ארנקים תפוחים במזומנים ,הם מקבלים מעמד של סוחרים כבדים שכדאי
להתעסק עמם ,ובדרך כזאת הם גורפים הצלחות במסחר ,ואם כן ההטבה שהם נותנים
לבעלי הממון איננה בגין ההמתנה למעות שנאמר שהרי זה "אגר נטר" ,אלא הרי זה תמורה
לכך שהכסף שהם קיבלו כמקדמה מקל עליהם במסחר ,ולכן אין זה "אגר נטר" ,ומותר
לעשות כן.
גם מגמרא זו למדים אנו את העיקרון המדובר שאם נתינת ההטבה איננה בעבור הקדמת
המעות אלא מסיבות אחרות אין זה אגר נטר והדבר מותר ,כי למרות שיש כאן הקדמת
מעות והענקת הטבה ,אך אין ההטבה בעבור הקדמת המעות אלא מסיבה אחרת ואין זה
אגר נטר.