Page 311 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 311

‫מתנת תיביר משה נה‬

‫גם שיקול של אגר נטר [וכן מפורש בשו"ת בת עיני הובא בשו"ת בית אפרים יורה דעה סימן‬
                   ‫מ"א‪ ,‬אך כתב שם שהגאון רבי חיים רפפורט זצ"ל התיר גם בדרך הלואה]‪.‬‬

‫וכל הנידון שלנו הוא רק בריבית האסורה מדרבנן כלומר ריבית בדרך מקח וממכר‪ ,‬שבזה‬
‫יתכן שלא אסרו חכמים אלא כאשר ניכר שהתוספת היא בעבור אגר נטר‪ ,‬אבל אם השיקולים‬

                            ‫העיקרים אינם מחמת אגר נטר‪ ,‬אולי לא אסרו חכמים את הדבר‪.‬‬

                              ‫תשלם לי ביריד‬

‫וכן סבור כדבר ברור שו"ת בית אפרים (חלק יורה דעה‪ ,‬שאלה מ"א) שנשאל האם מותר‬
‫לסוחר לתת לחברו כסף‪ ,‬והוא יפרע לו את התמורה ביריד‪ ,‬על ידי שייתן לו שם מטבע מקומי‬
‫בערך הסכום שנתן לו ‪ +‬תוספת‪ ,‬שלכאורה יש כאן "אגר נטר"‪ ,‬דהיינו התוספת שנותן לו‬

                                                      ‫ביריד‪ ,‬שזה שכר על ההמתנה עד היריד‪.‬‬

‫וכותב הבית אפרים שאם היריד במדינה אחרת‪ ,‬אז בוודאי יש סברה להתיר‪ ,‬והוא מנמק‬
‫את סיבת ההיתר בגלל שלא ניכר שהתוספת היא בעבור "אגר נטר"‪ ,‬כי יתכן והסיבה שהוא‬
‫מוסיף לו זה בגלל שהוא מעביר לו את הכסף ממדינה למדינה ומביא לו את הכסף ליריד‪,‬‬
‫ובזה הוא חוסך לו את טורח הדרך ואת ההוצאות הכרוכות בהעברת כסף ממקום למקום‪ ,‬וגם‬
‫בצורה כזאת יש לו ביטוח ואחריות על הכסף‪ ,‬וכל זה מהוה סיבה לתוספת תשלום‪ ,‬ומכיוון‬

                        ‫שלא ניכר שהתוספת הינה בעבור "אגר נטר"‪ ,‬אם כן אין לאסור זאת‪.‬‬

                                ‫מנהג קדום‬

‫והוא מבסס את דבריו מפסיקה דומה מהגאון רבי דניאל מילדולה זצ"ל (שו"ת מים רבים‬
‫חלק יורה דעה סימן ל"ח) שדן בארוכה בסוגי עסקאות שהיו נהוגות בזמנו [לפני כשלוש‬
‫מאות שנה]‪ ,‬ואחד הנידונים שם הוא כעין הנידון של הבית אפרים כשסוחר מקבל מחברו‬
‫כסף ומתחייב להחזיר לו את זה עם מעט תוספת במדינה אחרת‪ ,‬והגאון הנזכר רצה לאסור‬
‫זאת‪ ,‬אך בני הישיבה העלו טענה להתיר שהתוספת של הכסף איננה מחמת אגר נטר אלא‬
‫תשלום על טורח הדרך והאחריות על הכסף‪ ,‬ואכן הוא הסכים עמם להתיר‪ ,‬ועל פי זה הכריע‬

                                                                         ‫גם בית אפרים להיתר‪.‬‬

‫[אך בעיון בספר מים רבים נראה שלא היה זה היתר לכתחילה‪ ,‬אלא מכיוון שכך נהגו לא‬
‫רצה לאסור עליהם‪ ,‬ואמר מוטב יהיו שוגגים ולא יעברו במזיד על איסור ריבית‪ ,‬אך הבית‬

                                           ‫אפרים הסתמך על פסיקתו לכתחילה‪ ,‬וצריך עיון]‪.‬‬

‫ודברי הבית אפרים והמים רבים צוטטו בקצרה בפתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה‬
                                                                ‫סימן קע"ג סעיף ג'‪ ,‬ללא חולק‪.‬‬
   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315   316