Page 311 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 311
מתנת תיביר משה נה
גם שיקול של אגר נטר [וכן מפורש בשו"ת בת עיני הובא בשו"ת בית אפרים יורה דעה סימן
מ"א ,אך כתב שם שהגאון רבי חיים רפפורט זצ"ל התיר גם בדרך הלואה].
וכל הנידון שלנו הוא רק בריבית האסורה מדרבנן כלומר ריבית בדרך מקח וממכר ,שבזה
יתכן שלא אסרו חכמים אלא כאשר ניכר שהתוספת היא בעבור אגר נטר ,אבל אם השיקולים
העיקרים אינם מחמת אגר נטר ,אולי לא אסרו חכמים את הדבר.
תשלם לי ביריד
וכן סבור כדבר ברור שו"ת בית אפרים (חלק יורה דעה ,שאלה מ"א) שנשאל האם מותר
לסוחר לתת לחברו כסף ,והוא יפרע לו את התמורה ביריד ,על ידי שייתן לו שם מטבע מקומי
בערך הסכום שנתן לו +תוספת ,שלכאורה יש כאן "אגר נטר" ,דהיינו התוספת שנותן לו
ביריד ,שזה שכר על ההמתנה עד היריד.
וכותב הבית אפרים שאם היריד במדינה אחרת ,אז בוודאי יש סברה להתיר ,והוא מנמק
את סיבת ההיתר בגלל שלא ניכר שהתוספת היא בעבור "אגר נטר" ,כי יתכן והסיבה שהוא
מוסיף לו זה בגלל שהוא מעביר לו את הכסף ממדינה למדינה ומביא לו את הכסף ליריד,
ובזה הוא חוסך לו את טורח הדרך ואת ההוצאות הכרוכות בהעברת כסף ממקום למקום ,וגם
בצורה כזאת יש לו ביטוח ואחריות על הכסף ,וכל זה מהוה סיבה לתוספת תשלום ,ומכיוון
שלא ניכר שהתוספת הינה בעבור "אגר נטר" ,אם כן אין לאסור זאת.
מנהג קדום
והוא מבסס את דבריו מפסיקה דומה מהגאון רבי דניאל מילדולה זצ"ל (שו"ת מים רבים
חלק יורה דעה סימן ל"ח) שדן בארוכה בסוגי עסקאות שהיו נהוגות בזמנו [לפני כשלוש
מאות שנה] ,ואחד הנידונים שם הוא כעין הנידון של הבית אפרים כשסוחר מקבל מחברו
כסף ומתחייב להחזיר לו את זה עם מעט תוספת במדינה אחרת ,והגאון הנזכר רצה לאסור
זאת ,אך בני הישיבה העלו טענה להתיר שהתוספת של הכסף איננה מחמת אגר נטר אלא
תשלום על טורח הדרך והאחריות על הכסף ,ואכן הוא הסכים עמם להתיר ,ועל פי זה הכריע
גם בית אפרים להיתר.
[אך בעיון בספר מים רבים נראה שלא היה זה היתר לכתחילה ,אלא מכיוון שכך נהגו לא
רצה לאסור עליהם ,ואמר מוטב יהיו שוגגים ולא יעברו במזיד על איסור ריבית ,אך הבית
אפרים הסתמך על פסיקתו לכתחילה ,וצריך עיון].
ודברי הבית אפרים והמים רבים צוטטו בקצרה בפתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
סימן קע"ג סעיף ג' ,ללא חולק.
