Page 307 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה נא‬

‫עלה א'‬

‫האם בתשלום מראש יש הקדמת מעות?‬

‫רמי הינו מדריך טיולים מעולה וב"עונת הטיולים"‬
‫כלומר בחודשי הקיץ הוא לוקח ‪ ₪ 750‬לטיול‪ ,‬אבל‬
‫בתרדמת החורף הוא לוקח רק ‪ ₪ 580‬לטיול‪ ,‬באחד‬
‫השנים באמצע חודש שבט רמי היה זקוק בדחיפות‬
‫למזומנים ולכן הוא פנה לאחד מבתי הספר בהצעה‬
‫מפתה‪ ,‬שכבר עתה הוא יחתום איתם חוזה עבודה‬
‫לחודשי הקיץ‪ ,‬ומכיוון שהם ישלמו לו על זה כבר עתה‬
‫לכן הוא ייטול מהם כסף לפי התעריף של החורף‪,‬‬

‫כלומר ‪ ₪ 170‬הנחה על כל טיול‪.‬‬

‫האם יש בזה חשש ריבית? ואם כן האם יש לנו פתרון הלכתי לעסקה מסוג זה?‬

‫שהם סיכמו על התעריף הזול הינו מחמת שהפועל‬ ‫במסכת בבא בתרא (דף פ"ו עמוד ב') "השוכר‬
‫קיבל את כל התשלום מראש‪.‬‬ ‫את הפועל לעשות עמו לגורן‪ ,‬היום בדינר‪ ,‬ולגורן‬
‫יפה סלע‪ ,‬אסור להנות הימנו" מבואר בגמרא‬
‫והגמרא שואלת מדוע זה מותר והרי יש כאן‬ ‫שאסור לסכם עם פועל לשכור אותו לעבודה בזמן‬
‫"אגר נטר"‪ ,‬כי הרי הפועל קיבל את התשלום‬ ‫הגורן והוא ישלם לו על זה עכשיו כפי התעריף של‬
‫מראש והמעסיק עדיין לא קיבל את העבודה‪ ,‬ואם‬ ‫היום‪ ,‬וכמו שפירש לנו הרשב"ם שדבר זה אסור‬
‫כן המעסיק ממתין לתמורה‪ ,‬ועל המתנה זו נותן לו‬ ‫מכיוון שהרי על העבודה בזמן הגורן יכול לקבל‬
‫הפועל "שכר" היינו ההנחה בתשלום‪ ,‬שהוא יקבל‬ ‫מחיר יפה‪ ,‬ורק מכיוון ששילמו לו מראש לכן הוא‬
‫בזמן הגורן שכר בתעריף של תחילת זמן העבודה‬ ‫עשה הנחה‪ ,‬ודבר זה הינו אסור כי יש כאן "אגר‬
‫שהינו פחות מהתעריף של זמן הגורן‪ ,‬וזהו "אגר‬
‫נטר"‪.‬‬
‫נטר" ומה הטעם להתיר זאת?‬
‫וממשיכה הגמרא ואומרת "אבל אם שכרו‬
‫זלזול בשכר‬ ‫מהיום בדינר ליום מותר" כלומר אם מתחיל עמו‬
‫את העבודה כבר מהיום אז מותר לקבוע תעריף‬
‫ומתרץ רבא שאין כאן כלל "אגר נטר" כי זהו‬ ‫אחיד לכל תקופת העבודה‪ ,‬למרות שבזמן הגורן‬
‫זכותו של הפועל לזלזל בשכרו ולבקש על עבודתו‬ ‫מקבלים יותר והוא משלם כפי התעריף הזול‪ ,‬עם‬
‫שכר מופחת‪ ,‬וביאורו של רבא לכאורה משולל‬ ‫זאת אין כאן כל חשש ריבית‪ ,‬למרות שהסיבה‬
‫הבנה‪ ,‬כי יתכן וזכותו של פועל לזלזל במשכורתו‪,‬‬