Page 302 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 302

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ג גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫מו‬

‫מהם אבל אם רצונו לשוב בתשובה שלימה הוא‬                   ‫ביאור הפני יהושע‬
‫לא יצא נקי בדיני שמים ללא שישיב‪ ,‬כי הרי אם יש‬
                                               ‫ובכדי ליישב את קושיית התוספות לשיטות‬
              ‫חיוב ממוני זה מעכב את התשובה‪.‬‬    ‫הסוברות שאף לרבי יוחנן צריך לשלם אם רצונו‬
                                               ‫לצאת נקי בדיני שמים‪ ,‬כתב בזה בספר פני יהושע‬
‫אבל כשהחיוב אינו אלא בדיני שמים‪ ,‬מעתה‬          ‫ביאור נפלא‪ ,‬שישנם ב' אופנים שונים שאנו אומרים‬
‫לאחר שתיקנו חכמים שלא לקבל מהגזלנים ופטרו‬      ‫שישנו חיוב לצאת ידי שמים‪ ,‬יש אופן שהחיוב‬
‫אותם מלהשיב בכדי שלא למנוע מהם לחזור‬           ‫בעיקרו הוא חיוב ממוני אך מסיבות שונות אין בית‬
‫בתשובה‪ ,‬שוב אינם צריכים כלל וכלל להשיב כי‬      ‫דין מחייבין אותו לשלם‪ ,‬ויש אופנים שכל החיוב‬
‫הרי כל חיובם היה רק לשמים וכשפטרו אותם‬         ‫איננו כלל חיוב ממוני אלא הוא אך ורק חיוב לצאת‬
‫מלהשיב אין מה שימנע מתשובתם להתקבל כי הרי‬
                                                                                   ‫ידי שמים‪.‬‬
                        ‫אין להם שום חוב ממון‪.‬‬
                                               ‫ואם נתבונן נבחין שהנידון של הסוגיא במסכת‬
            ‫כפתור ופרח !‬                       ‫בבא מציעא עוסקת בחיוב שאינו אלא חיוב לצאת‬
                                               ‫ידי שמים‪ ,‬ואילו הסוגיא במסכת בבא קמא עוסקת‬
‫מעתה מיישב הפני יהושע באופן נפלא את‬            ‫בחיוב שבעיקרו חיוב ממון הוא אלא שבית דין לא‬
‫ההבדל בין הגמרא במסכת בבא קמא שביארה‬           ‫כופים עליו ולכן רק אם רצונו לצאת ידי שמים‬
‫את הברייתא בבא לצאת ידי שמום‪ ,‬לבין הגמרא‬
                                                                                      ‫ישלם‪.‬‬
             ‫במסכת בבא מציעא שלא יישבה כן‪.‬‬
                                               ‫כי הרי הגמרא במסכת בבא קמא עוסקת בגזלן‬
‫כי הגמרא בבא קמא העוסקת בחיוב שבעיקרו‬          ‫או מלווה בריבית שהינם מחויבים להחזיר [וכמו‬
‫הינו חיוב ממון אלא שחכמים הורו שלא לקבל מן‬     ‫שפירשו התוספות שהסוגיא סוברת שריבית‬
‫הגזלנים "המקצועיים" בכדי שלא ימנעו מלשוב‬       ‫קצוצה יוצאת בדיינים] אלא שחכמים תיקנו שלא‬
‫בתשובה‪ ,‬לכן אף אחרי תקנת חכמים שלא לקבל‬        ‫יקבלו מהם בכדי שלא תהיה להם מניעה מלשוב‬
‫מהם אבל אם רצונו לשוב בתשובה שלימה עליו‬        ‫בתשובה‪ ,‬ולכן למרות שיש כאן חוב ממון אין לנו‬
‫להשיב בכדי להפטר מחוב הממון הרובץ עליו‪ ,‬כי‬
                                                       ‫לקבל מהם אלא בבואם לצאת ידי שמים‪.‬‬
          ‫חיוב ממוני מונע מו התשובה להתקבל‪.‬‬
                                               ‫אבל הגמרא במסכת בבא מציעא עוסקת‬
‫אבל הגמרא בבא מציעא העוסקת בחיוב שאינו‬         ‫בשיטת רבי יוחנן שריבית קצוצה אינה יוצאת‬
‫אלא לצאת ידי שמים‪ ,‬דהיינו שיטת רבי יוחנן‬
‫שריבית קצוצה אינה יוצאת בדיינים ורק אם רצונו‬             ‫בדיינים וכל חיובו הוא רק בדיני שמים‪.‬‬
‫לצאת נקי בדיני שמים עליו להשיב את הריבית‪,‬‬
‫לכן הגמרא לא יכלה לפרש את הברייתא בבא‬              ‫חוב ממון מחסום בפני התשובה‬
‫לצאת ידי שמים‪ ,‬כי אמנם קודם תקנת חכמים שלא‬
‫לקבל מהגזלנים באמת היה מחויב להשיב אם רצונו‬    ‫וההפרש המשמעותי בין ב' האופנים‪ ,‬הינו ביחס‬
‫לצאת ידי שמים‪ ,‬אך הגמרא היתה מודעת לתקנת‬       ‫לדינו של הגזלן אחר שתיקנו חכמים שלא לקבל‬
‫חכמים הנזכרת בבא קמא והרי לאחר תקנה זו שוב‬     ‫מהגזלנים החפצים לשוב בתשובה‪ ,‬כי אם מדובר‬
                                               ‫בחיוב ממוני אם כן אף שחכמים תיקנו שלא לקבל‬
   297   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307