Page 303 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 303
מתנת תיביר משה מז
האב הרשע שהלווה בריבית הוא שאסור לו ליהנות אין חיוב להשיב את הריבית אף אם רצונו לצאת ידי
מהממון". שמים כי הרי יסוד חיוב זה אינו חוב ממון אלא רק
חיוב לצאת ידי שמים ,וממילא אחר שחכמים פטרו
ואף שהם כתבו את דבריהם לענין ריבית אותו מלהשיב איננו צריך להשיב אף אם רצונו
קצוצה לשיטת רבי יוחנן שריבית קצוצה אינה
יוצאת בדיינים ,שיטה שלא נפסקה להלכה ,אך לצאת ידי שמים.
כבר כתבנו שניתן ללמוד מזה הלכה למעשה לענין
אבק ריבית שאנו לומדים את פירטי חיובו משיטת ובזה סרה הוכחת התוספות מהסוגיא כנגד
רבי יוחנן ,וכנזכר לעיל מהנימוקי יוסף והגאון הסוברים שאף לרבי יוחנן חייב לשלם אם רצונו
לצאת ידי שמים ,והקשו התוספות שאם כן מדוע
מווילנא. לא תירצה הגמרא שהברייתא מדברת לענין לצאת
ידי שמים ,וביאר הפני יהושע שמכיוון שברייתא זו
ורואים אנו מכל זה שיסוד החיוב להחזיר עוסקת באנשים שבמקצועם הינם גזלנים ומלווי
ריבית לצאת ידי שמים איננו כגזל וכדומה שיש בריבית ואחרי שחכמים תיקנו לא לקבל מהם
לנגזל תביעה על ממונו שנמצא ביד הגזלן ,אלא הרי בכדי להקל להם לחזור בתשובה ,שוב אינם חייבים
זה דרישת התורה מהמלווה בריבית להשיב את להשיב אף כשרצונם לצאת נקיים בדיני שמים ,אבל
הריבית בכדי שלא ייהנה מהאיסור ,והרי זה דומה מי שהלווה בריבית רק באקראי אף שלשיטת רבי
יוחנן ריבית קצוצה אינה יוצאת בדיינים ,אך אם
לאיסור להנות ממלאכת שבת וכל הדומה לזה.
רצונו לצאת נקי בדיני שמים עליו לשלם.
וראה בספר דברות משה להגאון רבי משה
פינשטיין זצ"ל בחידושיו למסכת בבא מציעא בין אדם למקום
שחקר האם החיוב להשיב אבק ריבית כשרוצה
לצאת ידי שמים הינו חיוב בין אדם לחברו או שהינו ומוסיף ומסביר הפני יהושע מדוע חיוב השבת
חיוב בין אדם למקום ,ומדברי הפני יהושע למדנו ריבית לרבי יוחנן אינו אלא חוב בדיני שמים ,כי
שהחיוב אינו חיוב בין אדם לחברו אלא חיוב בין מכיוון שהכסף שניתן בריבית הועבר מהלווה
למלווה מדעת ומרצון ממילא אין כאן כל לקיחת
אדם למקום כדי שלא ייהנה מהאיסור. ממון שלא כדין ואין זה אלא שעבר על אזהרת
התורה שלא ליטול ריבית ולכן כל החיוב כאן אינו
עצה לשמעון
אלא בדיני שמים ולא חוב ממון.
לאור כל זאת נראה לחדש שאם ארע שנכשל
באיסור אבק ריבית ורצונו לצאת ידי שמים ולהשיב וכותב הפני יהושע שהטעם שבכל אופן חייב
הריבית ,אך מאיזה סיבה איננו יכול להשיב הממון להשיב בדיני שמים למרות שאין כאן לקיחת ממון
ללווה ,ולכאורה הוא מעוכב מן התשובה ,יתכן שלא בהסכמה ,הוא כדי שלא ייהנה מהאיסור לכן
שאם הוא יוציא את הכסף מרשותו ויתנו לצדקה
וכדומה ,גם בזה יכופר עוון כי הרי השגנו את הוא מחויב להשיב.
המטרה שלא ייהנה המלווה בריבית מן האיסור. וכעין זה כתוב בפירוש הנימוקי יוסף (דף ל"ד
עמוד א' מדפי הרי"ף) וז"ל "יכין רשע וילבש צדיק-