Page 338 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 338
משה 'ו ףנע ' -ו גשרי מתנת פב
הכרעת הפוסקים פורע את חובותיו של חברו מתוך כוונה לחזור
ולגבות את הכסף מהלווה ,ולפי מה שאנו לומדים
וברמב"ם (הלכות אישות פרק י"ב הלכה י"ט) כאן ישנם שיטות בראשונים שהפורע את חובותיו
פסק כחנן שאם הבעל הלך למדינת הים ועמד של חברו שם כספו על קרן הצבי כי אין לו כל
אחד ומדעת עצמו זן את האשה משלו ,אם יבוא זכות תביעה כנגד הלווה ,ואמנם בדרך כלל הלווה
הבעל אינו חייב לשלם לו ,והרי זה איבד את יתנהג בהגינות ויחזור וישלם לחבר את הכסף
מעותיו ,וכן הוא בטור ושולחן ערוך (אבן העזר שפרע למלווה ,אבל אם הלווה יחליט ללכת על
סימן ע' סעיף ח') ,ובהלכות מלווה ולווה (פרק כ"ו פי שורת הדין יתכן ולא תהיה כל עילה לתביעה
הלכה ו') פסק הרמב"ם שהוא הדין לענין הפורע
שאר חובותיו של חברו ,וכן פסק בשולחן ערוך כספית מצד מי שפרע את החוב.
(חושן משפט סימן קכ"ח סעיף א') ,וכתב שם
הרמ"א שכן נראה עיקר ולא כשיטת הטור (שם) ושיטת רבינו תם (הובאה בתוספות בכתובות
שפסק כרבינו תם הסובר שדינו של חנן נאמר רק שם ד"ה הא מני) שבפורע חובותיו של חברו לכל
בזן את אשת חברו ולא בפורע את שאר חובותיו הדעות הלווה חייב לפרוע את הכסף למי שפרע
של חברו ,אלא פוסק הרמ"א שהעיקר הוא את חובותיו ,כי כל סברתו של חנן שפוטר את
כשיטות הסבורות שדברי חנן הינם אמת גם ביחס הבעל לשלם למי שזן את אשתו הוא מחמת
לפורע שאר חובותיו של חברו שאנו אומרים שהבעל טוען שאם חברו לא היה נותן לאשה
שהוא שם את מעותיו על קרן הצבי והלווה לא מזונות היא היתה מצטמצמת בהוצאותיה או
חייב להחזיר לו את הכסף ששילם למלווה ,אבל מחזרת על הפתחים ולא היה לה צורך לכסף
הסמ"ע (חושן משפט סימן קכ"ח סוף סעיף קטן שהבאת לה ,אבל בשאר חובותיו שסכום החיוב
ג') מכריע כשיטת רבינו תם שבשאר חובות וודאי מוגדר וברור בזה בוודאי אף חנן מודה שהלווה
חייב להחזיר את הכסף למי שפרע את חובותיו.
חייב הלווה לשלם למי שפרע את חובו.
ומאידך כתבו הראשונים שבתלמוד ירושלמי
ההלכה במודר הנאה מפורש להיפך שאדרבה הפורע את שאר חובותיו
של חברו לכל הדעות פטור הלווה לשלם למי
ומכיוון שהגמרא דימתה את מחלוקתם של שפרע את החובות ,כי כל סברתם של בני כוהנים
חנן ובני כוהנים גדולים לנידון האם מותר למדיר גדולים שמחייבים את הבעל לשלם למי שזן את
לפרוע את חובותיו של המודר הנאה ממנו ממילא אשתו הוא מחמת שההולך למדינת הים ומותיר
ימצא שהדין הוא שהמדיר הנאה את חברו מותר את אשתו בודדה ללא כל מקור מחייה ,בוודאי
לו לזון את אשתו של חברו ,וכן נפסק בשולחן אין כוונתו שאשתו תגווע ברעב אלא כוונתו היא
ערוך (יורה דעה סימן רכ"א סעיף ב') ,ולענין שמי שיזון אותה הוא ישיב לו את הכסף ,ולכן
לפרוע את שאר חובותיו ההלכה היא שלדעת סבורים בני כוהנים גדולים שהזן את אשת חברו
השולחן ערוך והרמ"א (חושן משפט סימן קכ"ח הבעל חייב להשיב לו את הכסף ,אבל בשאר
סעיף א') יהיה מותר אף לפרוע את שאר חובותיו בעלי חובות אף בני כוהנים גדולים יודו שהפורע
של המודר ,וכן מפורש בשולחן ערוך (יורה דעה
חובותיו של חברו שם מעותיו על קרן הצבי.