Page 338 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ו גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫פב‬

‫הכרעת הפוסקים‬ ‫פורע את חובותיו של חברו מתוך כוונה לחזור‬
‫ולגבות את הכסף מהלווה‪ ,‬ולפי מה שאנו לומדים‬
‫וברמב"ם (הלכות אישות פרק י"ב הלכה י"ט)‬ ‫כאן ישנם שיטות בראשונים שהפורע את חובותיו‬
‫פסק כחנן שאם הבעל הלך למדינת הים ועמד‬ ‫של חברו שם כספו על קרן הצבי כי אין לו כל‬
‫אחד ומדעת עצמו זן את האשה משלו‪ ,‬אם יבוא‬ ‫זכות תביעה כנגד הלווה‪ ,‬ואמנם בדרך כלל הלווה‬
‫הבעל אינו חייב לשלם לו‪ ,‬והרי זה איבד את‬ ‫יתנהג בהגינות ויחזור וישלם לחבר את הכסף‬
‫מעותיו‪ ,‬וכן הוא בטור ושולחן ערוך (אבן העזר‬ ‫שפרע למלווה‪ ,‬אבל אם הלווה יחליט ללכת על‬
‫סימן ע' סעיף ח')‪ ,‬ובהלכות מלווה ולווה (פרק כ"ו‬ ‫פי שורת הדין יתכן ולא תהיה כל עילה לתביעה‬
‫הלכה ו') פסק הרמב"ם שהוא הדין לענין הפורע‬
‫שאר חובותיו של חברו‪ ,‬וכן פסק בשולחן ערוך‬ ‫כספית מצד מי שפרע את החוב‪.‬‬
‫(חושן משפט סימן קכ"ח סעיף א')‪ ,‬וכתב שם‬
‫הרמ"א שכן נראה עיקר ולא כשיטת הטור (שם)‬ ‫ושיטת רבינו תם (הובאה בתוספות בכתובות‬
‫שפסק כרבינו תם הסובר שדינו של חנן נאמר רק‬ ‫שם ד"ה הא מני) שבפורע חובותיו של חברו לכל‬
‫בזן את אשת חברו ולא בפורע את שאר חובותיו‬ ‫הדעות הלווה חייב לפרוע את הכסף למי שפרע‬
‫של חברו‪ ,‬אלא פוסק הרמ"א שהעיקר הוא‬ ‫את חובותיו‪ ,‬כי כל סברתו של חנן שפוטר את‬
‫כשיטות הסבורות שדברי חנן הינם אמת גם ביחס‬ ‫הבעל לשלם למי שזן את אשתו הוא מחמת‬
‫לפורע שאר חובותיו של חברו שאנו אומרים‬ ‫שהבעל טוען שאם חברו לא היה נותן לאשה‬
‫שהוא שם את מעותיו על קרן הצבי והלווה לא‬ ‫מזונות היא היתה מצטמצמת בהוצאותיה או‬
‫חייב להחזיר לו את הכסף ששילם למלווה‪ ,‬אבל‬ ‫מחזרת על הפתחים ולא היה לה צורך לכסף‬
‫הסמ"ע (חושן משפט סימן קכ"ח סוף סעיף קטן‬ ‫שהבאת לה‪ ,‬אבל בשאר חובותיו שסכום החיוב‬
‫ג') מכריע כשיטת רבינו תם שבשאר חובות וודאי‬ ‫מוגדר וברור בזה בוודאי אף חנן מודה שהלווה‬
‫חייב להחזיר את הכסף למי שפרע את חובותיו‪.‬‬
‫חייב הלווה לשלם למי שפרע את חובו‪.‬‬
‫ומאידך כתבו הראשונים שבתלמוד ירושלמי‬
‫ההלכה במודר הנאה‬ ‫מפורש להיפך שאדרבה הפורע את שאר חובותיו‬
‫של חברו לכל הדעות פטור הלווה לשלם למי‬
‫ומכיוון שהגמרא דימתה את מחלוקתם של‬ ‫שפרע את החובות‪ ,‬כי כל סברתם של בני כוהנים‬
‫חנן ובני כוהנים גדולים לנידון האם מותר למדיר‬ ‫גדולים שמחייבים את הבעל לשלם למי שזן את‬
‫לפרוע את חובותיו של המודר הנאה ממנו ממילא‬ ‫אשתו הוא מחמת שההולך למדינת הים ומותיר‬
‫ימצא שהדין הוא שהמדיר הנאה את חברו מותר‬ ‫את אשתו בודדה ללא כל מקור מחייה‪ ,‬בוודאי‬
‫לו לזון את אשתו של חברו‪ ,‬וכן נפסק בשולחן‬ ‫אין כוונתו שאשתו תגווע ברעב אלא כוונתו היא‬
‫ערוך (יורה דעה סימן רכ"א סעיף ב')‪ ,‬ולענין‬ ‫שמי שיזון אותה הוא ישיב לו את הכסף‪ ,‬ולכן‬
‫לפרוע את שאר חובותיו ההלכה היא שלדעת‬ ‫סבורים בני כוהנים גדולים שהזן את אשת חברו‬
‫השולחן ערוך והרמ"א (חושן משפט סימן קכ"ח‬ ‫הבעל חייב להשיב לו את הכסף‪ ,‬אבל בשאר‬
‫סעיף א') יהיה מותר אף לפרוע את שאר חובותיו‬ ‫בעלי חובות אף בני כוהנים גדולים יודו שהפורע‬
‫של המודר‪ ,‬וכן מפורש בשולחן ערוך (יורה דעה‬
‫חובותיו של חברו שם מעותיו על קרן הצבי‪.‬‬