Page 340 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ו גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫פד‬

‫מיחזי כריבית‬ ‫נמצא שנחלקו הרשב"א והמהר"ם מרוטנבורג‬
‫האם ניתן לדמות את הלכות ריבית להלכותיו של‬
‫עוד מחלק הרדב"ז שדווקא בריבית ששורש‬ ‫המודר הנאה מחברו‪ ,‬שלרשב"א הנושאים זהים‬
‫האיסור הוא מהתורה לכן עלינו לעשות בזה גדרים‬ ‫וניתן ללמוד את זה מזה‪ ,‬ואילו למהר"ם הנידונים‬
‫וסייגים ולאסור כל דבר שנראה כריבית או כהערמה‬ ‫חלוקים ואין לדמותם זה לזה‪ ,‬אך אכן צריך להבין‬
‫לריבית‪ ,‬בשונה מאדם המדיר את חברו שהאיסור‬
‫הינו מיוזמתו של המדיר אם כן אין צורך כל כך‬ ‫מה ההבדל בין המודר הנאה מחברו ובין ריבית‪.‬‬
‫לעשות בזה סייגים וגדרים בכדי להרחיקו מהאיסור‬
‫כי הרי הוא זה שיזם את האיסור‪ ,‬ולדרך זו האיסור‬ ‫הרדב"ז מבאר את החילוק‬
‫של הלווה לפרוע חובותיו של המלווה לא יהיה‬
‫מעיקר הדין אלא יהיה תחת ההגדרה של מיחזי‬ ‫ובשו"ת הרדב"ז (חלק ג' סימן אלף ס') הרחיב‬
‫את הדברים בנושא‪ ,‬ומתחילה סבר לדמות את‬
‫כריבית [נראה כריבית]‪.‬‬ ‫הלכות ריבית להלכותיו של המודר הנאה‪ ,‬ולפי זה‬
‫דן להתיר ללווה לפרוע את חובותיו של המלווה‪ ,‬אך‬
‫ריבית דברים‬ ‫שוב טען שלא יתכן כדבר הזה כי הרי אם נדמה את‬
‫הלכות ריבית להלכותיו של המודר הנאה‪ ,‬אם כן‬
‫עוד מסביר הרדב"ז שהטעם שאין לדמות את‬ ‫כמו שמותר למדיר הנאה את חברו לזון את אשתו‬
‫הליכותיו של המודר הנאה מחברו להלכות ריבית‬ ‫של המודר כן יהיה מותר ללווה לזון את משפחתו‬
‫מכיוון שבריבית האיסור אינו רק בהטבה ממונית‪,‬‬ ‫של המלווה ולא יהיה בזה כל איסור של ריבית‪ ,‬וזה‬
‫אלא יש בריבית גם איסור המכונה ריבית דברים‬
‫הנלמד מהפסוק (דברים פרק כ"ג פסוק כ') "נשך כל‬ ‫הרי לא יתכן?!‬
‫דבר" ובכלל זה לאסור ללווה להיטיב עם המלווה כל‬
‫דבר שלא היה רגיל לעשות זאת לפני ההלואה‪ ,‬ואפילו‬ ‫ומחמת זאת מכריח הרדב"ז שאין לדמות את‬
‫אמירת שלום נאסרה על הלווה אם לא היה רגיל לומר‬ ‫האיסור של ריבית לאיסור של מודר הנאה‪ ,‬והוא‬
‫למלווה שלום טרם לווה ממנו [כמפורש כן בסוף פרק‬
‫הריבית בבא מציעא דף ע"ה עמוד ב']‪ ,‬ואם כל שכן‬ ‫מנמק את ההבדל בשלשה טעמים‪:‬‬
‫שיהיה אסור ללווה לפרוע את חובותיו של המלווה‪,‬‬
‫וממילא אין כל אפשרות לדמות את פרטי ההלכות‬ ‫בנדרים הלך אחר לשון בני אדם‬
‫של ריבית לפריטי הלכותיו של המודר הנאה מחברו‬
‫בנדרים כלל הוא בידינו שהולכים אחר לשון‬
‫ששם לא נאסרה אלא הנאה ששווה ממון‪.‬‬ ‫בני אדם‪ ,‬וממילא אין ללמוד מנדרים להלכות‬
‫ריבית שאין בהם זיקה ללשון בני אדם אלא כל דבר‬
‫הסבר נוסף בחילוק בין מודר הנאה לריבית‬ ‫שהתורה רואה בו כהנאה יש לאסור‪ ,‬ולכן גם פריעת‬
‫ביאר החוות דעת (סימן ק"ס ס"ק ד')‪ ,‬ודבריו יובאו‬ ‫חובות בכלל‪ ,‬ולביאור זה האיסור ללווה לפרוע את‬

‫להלן עלה ד'‪.‬‬ ‫חובותיו של המלווה הינו מעיקר הדין‪.‬‬