Page 337 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 337
מתנת תיביר משה פא
אך יתכן ולמרות הדמיון הבסיסי שבין שתי הסוגיות ישנם חילוקים מהותיים ביניהם
מה שימנע מאתנו לדמות מילתא למילתא.
עלה א'
פריעת חובותיו של המודר הנאה
דוסא בן הרכינס כדבריהם [של בני כהנים גדולים], בנדרים (דף ל"ג עמוד א') תנן "המודר הנאה
אמר ר' יוחנן בן זכאי יפה אמר חנן[ ,וזה שפירנס מחבירו ...ופורע את חובו" ,ושם בגמרא ביארו את
את אשת חברו שהלך למדינת הים] הניח מעותיו הטעם בדבר "אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא
על קרן הצבי" ,כלומר שחנן ובני כהנים גדולים ושרי" כלומר שפריעת חוב איננה נחשבת כנתינת
נחלקו בדיני ממונות האם הפורע את חובתו טובת הנאה לשני אלא רק כאדם המבריח את
הממונית של חברו וזן את אשת חברו האם הוא האריה המתקרב לעדרו של חברו שמעשה זה
יכול לתבוע את חברו על פי דין שיחזיר לו את אינו מוגדר כנתינה לשני אלא רק כמניעת נזק
הכסף שהוציא עבור מזונות אשתו ,או שמאחר מנכסי השני ,כן הוא גם הפורע את חובותיו של
ואין כאן אלא מניעת נזק אין כאן עילה מספקת חברו שאין במעשיו נתינה לחברו כי הרי חברו
לתביעת ממון ,וממילא הפורע את חובתו של לא קיבל ממנו כלום ,אלא שבזה שהוא פורע את
חברו וזן את אשתו הרי הוא כאדם ששם כספו חובותיו של חברו הוא מסלק ממנו את הנושים
על קרן צבי שבוודאי הכסף יאבד כאשר הצבי ומונע ממנו את הנזק שהיה יכול להיות לו מחמת
ירוץ כדרכו ,והגמרא לומדת מנידון זה לשאלה שהיה נאלץ להזיל כסף מכיסו לפריעת החובות,
האם מותר למדיר הנאה את חברו לשלם לו את ולכן למרות שאדם הדיר את חברו בהנאה מותר
חובותיו כי אם יש לו תביעת ממון כלפיו אם כן לו לפרוע את חובותיו כי פריעת חוב איננה בכלל
כאשר הוא פורע לו את החוב ולא תובע אותו על נתינת הנאה לחבר אלא היא רק מניעת נזק ,וכמו
כך כסף הרי זה כנתינת הנאה לשני ,אבל אם אין שכתב הרמב"ם (הלכות נדרים פרק ו' הלכה ד')
לו זכות לתובעו ממון על כך אם כן אין כאן נתינת "שהרי לא הגיע ליד ראובן כלום אלא מנע התביעה,
הנאה אלא רק סילוק נזק. ומניעת התביעה אינה בכלל איסורי הנאה".
פריעת שאר החובות הזן את אשת חברו
ובראשונים (שם בנדרים ,ובכתובות דף ק"ח והגמרא מקשרת נידון זה למחלוקתם של
עמוד א') נחלקו האם מחלוקתם של חנן ובני חנן ובני כהנים גדולים העוסקת במקרה הדומה
כוהנים גדולים הוא גם בפורע שאר חובותיו של למקרה שאנו עסוקים בו ,בהקשר ל"מי שהלך
חברו ,או שכל מחלוקתם היא רק בזן את אשת למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו ,חנן
חברו אבל בפורע את שאר חובותיו של חברו הם אמר איבד את מעותיו ,נחלקו עליו בני כהנים
לא נחלקו ,ונידון זה מאד מעשי כי לפעמים אדם גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול ,אמר רבי