Page 347 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה צא‬

‫המלווה עצמו והן את בנו‪ ,‬עם זאת אנו רואים שישנו‬ ‫הוא בריבית שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה‬
‫חילוק מהותי בין האיסור ללמד תורה את המלווה‬ ‫מלווה למלווה (בבא מציעא דף ס"ט עמוד ב')‪ ,‬וכאן‬
‫לבין האיסור ללמד תורה את בנו של המלווה‪ ,‬כי‬ ‫הרי הלווה מלמד את בנו של המלווה ואין הריבית‬
‫הרי הרמב"ם אסר על הלווה ללמד את המלווה‬ ‫מגיעה מהלווה למלווה עצמו אלא לבנו‪ ,‬אלא שבכל‬
‫לא רק מקרא אלא גם הלכות ואגדות‪ ,‬ואף על פי‬ ‫אופן הדבר אסור מאחר ומוטל על האב להוציא‬
‫שאסור למלמד את חברו הלכות ואגדות לקבל על‬ ‫הוצאות ללמד את בנו תורה‪ ,‬ממילא בזה שהלווה‬
‫כך תשלום אף על פי כן אסור ללווה ללמדם את‬ ‫מלמד את בנו של המלווה בחינם הוא חוסך ממנו‬
‫המלווה‪ ,‬וכמו שנתבאר [בעלה ד'] שטעם האיסור‬ ‫הוצאה זו ונמצא שהאב מרוויח ממון מזה שהלווה‬
‫הינו מחמת ששיטת הרמב"ם היא לאסור בריבית‬
‫דרבנן אף נשך ללא תרבית‪ ,‬ולכן למרות שכאשר‬ ‫מלמד את בנו תורה‪.‬‬
‫הלווה מלמד את המלווה דברים שאין נוטלים‬
‫עליהם שכר ממילא אין כאן אצל המלווה תרבית‬ ‫ללמד תלמוד את בן המלווה‬
‫אך מכיוון שאצל הלווה שטורח ללמדו יש נשך לכן‬
‫סובר הרמב"ם שיש לאסור זאת מכיוון ששיטתו‬ ‫ותמה הבית יוסף (סימן ק"ס) על דברי ספר‬
‫התרומות שהרי האב אינו מחויב להוציא הוצאות‬
‫היא שאף נשך ללא תרבית אסורה‪.‬‬ ‫עבור לימוד בנו אלא לצורך לימוד מקרא ולא ללימוד‬
‫תלמוד ואם כן מדוע אוסר ספר התרומות על הלווה‬
‫סיבת האיסור ללמד את בנו‬ ‫גם ללמד תלמוד את בנו של המלווה‪ ,‬ומבאר הבית‬
‫יוסף שאמנם אין חיוב להוציא הוצאות עבור שבנו‬
‫ואילו לענין ללמד תורה את בנו של המלווה לא‬ ‫ילמד תלמוד אבל מאחר ופשט המנהג להוציא‬
‫נזכרכללברמב"םשהדבראסור‪ ,‬ואף ספרהתרומות‬ ‫הוצאות אף בעבור שבנו ילמד תלמוד אם כן נמצא‬
‫שאסר על הלווה ללמד תורה את בנו של המלווה‬ ‫שבזה שהלווה מלמד את בנו של המלווה תלמוד‬
‫לא אסר זאת אלא מחמת שחוסך לאב את זה שאינו‬ ‫הוא חוסך לאב את שכר הלימוד שהיה מוציא עבור‬
‫צריך להוציא הוצאות עבור לימוד בנו‪ ,‬וכלשונו של‬ ‫לימוד בנו‪ ,‬אבל המשנה למלך (הלכות מלווה ולווה‬
‫ספר התרומות "הכא אסור כיוון שהאב חייב ללמד‬ ‫פרק ה' הלכה י"ב) לא מקבל את הסברו של הבית‬
‫את בנו תורה ואפילו בשכר הלכך אשתכח שלדידיה‬ ‫יוסף כי לא משמע מספר התרומות שדבריו הינם‬
‫משתרשי ואסיר" כלומר שממונו של האב מתרבה‬ ‫מחמת המנהג‪ ,‬לכן מסביר המשנה למלך שספר‬
‫מחמת זאת שהינו חוסך את ההוצאות שהיה עליו‬ ‫התרומות מדבר על אב שאין פרנסתו דחוקה [וכמו‬
‫להוציא לצורך לימודו של בנו‪ ,‬וכמו שביאר הבית‬ ‫שאנו רואים שיש לו כסף להלוות לאחרים]‪ ,‬והרי‬
‫יוסף שממילא האיסור ללמד את בנו של המלווה‬ ‫אדם שאין לו דוחק בפרנסה הוא מחויב על פי דין‬
‫תלמוד אינו אלא מחמת שפשט המנהג להוציא‬
‫הוצאות עבור שבניו ילמדו תלמוד‪ ,‬אבל לולא זאת‬ ‫להוציא כסף גם בעבור שבנו ילמד תלמוד‪.‬‬
‫שנהגו להוציא הוצאות עבור שהבנים ילמדו תלמוד‬
‫לא היה כל איסור על הלווה ללמד תלמוד את בנו‬ ‫סיבת האיסור ללמד את המלווה‬
‫של המלווה כי הרי המלווה לא חוסך בזה כסף‪,‬‬
‫וממה שנתבאר עד כאן נבחין שלמרות‬
‫שלהלכה נפסק שאסור ללווה ללמד תורה הן את‬