Page 289 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה לג‬

‫להלוות סאה חיטים בתמורה לסאה חיטים‪ ,‬וטעם‬ ‫הלואה אלא מכירה‪ ,‬אלא מדובר שלווה כסף על‬
‫האיסור הינו מחמת שאנו חוששים שעד זמן‬ ‫מנת להחזיר כסף אלא שהתוספת עליה התחייב‬
‫הפירעון החיטים יתייקרו ונמצא שהמלווה קיבל‬ ‫כריבית הינה אוכל‪ ,‬ולזה מתכוון הטור באומרו‬
‫יותר ממה שהלווה‪ ,‬ולמשל אם אחד הלווה לחברו‬ ‫כסף באוכל דהיינו שההלואה היא כסף בכסף אלא‬
‫‪ 10‬ק"ג תפו"א ובשעת ההלואה עלות כל ק"ג הינה ‪5‬‬ ‫שהריבית היא באוכל‪ ,‬וכן כשכתב הטור אוכל בכסף‬
‫‪ ₪‬ועד זמן הפירעון התייקרו התפו"א והינם שווים ‪6‬‬ ‫אין כוונתו לומר שלווה אוכל על מנת להחזיר כסף‬
‫‪ ,₪‬כך שההלואה היתה על שווי של ‪ ₪ 50‬והפירעון‬ ‫כי זו מכירה היא אלא כוונתו היא שלווה אוכל על‬
‫הינו על שווי של ‪ ₪ 60‬ונמצא שיש כאן הלואה עם‬ ‫מנת להחזיר אוכל אלא שהתוספת עליה התחייב‬
‫ריבית של ‪ ,₪ 10‬ולכן אסור ללוות סאה בסאה‬
‫כריבית הינה כסף‪.‬‬
‫מחשש שהחיטים יתייקרו‪.‬‬
‫אבל המקור מים חיים לא מקבל ביאור זה‬
‫אך ריבית זו אינה אסורה מהתורה אלא רק‬ ‫בדברי הטור ומכריח שבוודאי כוונת הטור היא על‬
‫מדרבנן‪ ,‬והטעם שאיסורו רק מדרבנן כתב הט"ז‬ ‫הלוואת כסף על מנת להחזיר אוכל או הלוואת אוכל‬
‫כי הרי יתכן שיקרה בהיפך ודווקא התפו"א יוזלו‬ ‫על מנת להחזיר כסף‪ ,‬כי הרי בהמשך דבריו כתב‬
‫והלווה יפרע למלווה פחות ממה שקיבל‪ ,‬ומכיוון‬ ‫הטור חוץ מקרקע‪ ,‬והרי בקרקע ההיתר הוא רק‬
‫שהסיכויים שהמלווה ירוויח הינם שווים לסיכויים‬ ‫בהלוואת קרקע בקרקע ולא בהלוואת כסף והקרקע‬
‫שהלווה ירוויח לכן מהתורה אין בזה איסור ריבית‪,‬‬ ‫הינה התוספת‪ ,‬וכמפורש בתוספות בתחילת פרק‬
‫[ויש עוד טעמים באחרונים לבאר מדוע אין איסור‬ ‫הריבית (בבא מציעא דף ס"א עמוד א' ד"ה אם)‬
‫תורה בהלוואת סאה בסאה אך לא כאן המקום‬ ‫שהלווה כסף בכסף ומתחייב לתן קרקע כריבית בזה‬
‫אין כל היתר‪ ,‬כי כל ההיתר הוא רק ללוות קרקע על‬
‫להתרחב לנושא זה]‪.‬‬ ‫מנת להחזיר קרקע עם תוספת‪ ,‬ומזה מוכרח שהטור‬
‫לא מדבר על סוג החפץ שנותן בריבית אלא על סוג‬
‫וכתב הט"ז שמכיוון שהלוואת סאה בסאה אין‬ ‫ההתחייבות של פירעון ההלואה‪ ,‬ואם כן מפורש‬
‫איסורה אלא מדרבנן‪ ,‬אם כן אם ילווה סאה בסאה‬ ‫בטור שהלוואת כסף על מנת להחזיר אוכל או אוכל‬
‫בדרך מכירה יהיה כאן תרי דרבנן‪ ,‬כלומר צירוף של‬ ‫על מנת להחזיר כסף הרי זה הלואה ולא מכירה‪,‬‬
‫שני איסורים שאינם אלא מדרבנן‪ ,‬כי הרי בדרך‬ ‫וזאת למרות שמתחייב להחזיר ממין אחר ושלא‬
‫מכירה אף בהלוואת כסף אין איסורו אלא מדרבנן‪,‬‬ ‫כדברי החוות דעת שהלואה זה רק כשמתחייב‬
‫והלוואת סאה בסאה אף בדרך הלואה אינה אלא‬
‫מדרבנן‪ ,‬ובאופן כזה שיצטרפו יחדיו תרי דרבנן יש‬ ‫להחזיר מאותו מין שלווה‪.‬‬

‫להתיר לכתחילה לעשות כן‪.‬‬ ‫קושיא ב'‬

‫מכירת סאה בסאה‬ ‫ט"ז‪ :‬סאה בסאה בדרך מכירה‬

‫ומפרש הט"ז את האפשרות של הלוואת סאה‬ ‫עוד הקשו על החוות דעת מדברי הט"ז (סימן‬
‫בסאה בדרך מכירה‪" ,‬דהיינו אם מוכר לו סאה‬ ‫קס"ב ס"ק א') ששם בשולחן ערוך הובא ההלכה‬
‫וישלם לו בזמן קצוב סאה אחרת תחתיה" וזוהי‬ ‫האוסרת להלוות סאה בסאה‪ ,‬כלומר שאסור‬
‫הדוגמא להלוואת סאה בסאה בדרך מכירה שיש‬