Page 229 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טכר‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫עם בעלי חובותיו של יעקב‪ ,‬אלא שלאחר שהוא‬ ‫הוכחה ג'‬
‫יחזיר את הכסף לראובן בנו של יעקב‪ ,‬יבואו בעלי‬
‫החובות לראובן היורש ויתבעו אתו לפרוע את‬ ‫שלושה תובעים‬
‫חובותיו של יעקב אביו‪ ,‬אבל אין זה כלל מענינו של‬
‫השומר להתעסק עם החובות של יעקב‪ ,‬ואינו אלא‬ ‫ב"מילואי החושן" בהערותיו על ספר קצות‬
‫החושן (סימן ד' הערה ‪ )24‬כתב ראיה נוספת כנגד‬
‫כמתעבר על ריב לא לו‪.‬‬ ‫פסיקתו של הקצות החושן‪ ,‬מהמשנה בכתובות‬
‫(דף פ"ד עמוד א') "מי שמת והניח אשה ובעל חוב‬
‫ליורשים אין יתרון‬ ‫ויורשים‪ ,‬והיה לו פקדון או מלווה ביד אחרים‪ ,‬רבי‬
‫טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן‪ ,‬רבי עקיבא אומר‬
‫אבל במשנה אנו רואים גישה שונה לנידון זה‪,‬‬ ‫אין מרחמים בדין אלא ינתנו ליורשים שכולם צריכים‬
‫ונחלקו בזה רבי טרפון ורבי עקיבא‪ ,‬שרבי טרפון‬ ‫שבועה ואין היורשים צריכים שבועה"‪ ,‬כלומר יעקב‬
‫סבור שעל משה להשיב את הכסף לכושל שמבין‬ ‫הפקיד אצל משה ‪ $15,000‬ולאחר מכן הלך יעקב‬
‫התובעים‪ - ,‬לפירוש אחד בגמרא הכוונה בזה למי‬ ‫לעולמו ושלשה אנשים תובעים ממשה לקבל את‬
‫מבין התובעים שיקשה עליו להוכיח בבית דין את‬ ‫הכסף; ‪.1‬לאה רעייתו של המנוח‪.2 .‬שמעון בנו‬
‫צדקתו‪ ,‬כי לתובע זה ישנם פחות סיכויים להצליח‬ ‫של המנוח‪ .3 .‬ודוד ידידו של הנפטר אשר בעוד‬
‫להוציא כסף אחר מהיורשים ולכן אנו מעדיפים‬ ‫המנוח היה בחיים הוא לווה מדוד סכום כסף‪ .‬ולכל‬
‫להעניק לכושל את הכסף שתחת ידי השומר‪ ,‬ואילו‬ ‫אחד מהתובעים ישנה עילה אחרת לתביעתו‪,‬‬
‫האחרים יתבעו את היורשים ויגבו מהם את הכסף‬ ‫לאה רעייתו של יעקב דורשת להשתמש בכסף‬
‫שיעקב חייב להם‪ ,‬ולפירוש אחר בגמרא הכוונה‬ ‫זה כגוביינא עבור כתובתה‪ ,‬מאידך ידידו דוד טוען‬
‫בזה לאשה‪ ,‬כי יש עניין שהאשה תקבל את כתובתה‬ ‫שיעקב חייב לו כסף‪ ,‬ולכן הוא רוצה שמשה יעביר‬
‫ולא תצטרך להתעסק עם תביעת ממון בבית דין‪.‬‬ ‫לו את הכסף כפירעון לחוב‪ ,‬אך מנגד טוען ראובן בן‬
‫אך רבי עקיבא סבור שאין מקום לרחמים בדין‪ ,‬ולכן‬ ‫יעקב שמאחר והוא היורש החוקי של יעקב אם כן‬
‫משה צריך להשיב את הכסף למי שזכאי בזה על‬
‫פי שורת הדין בלא שיערב בשיקוליו סנטימנטים‬ ‫הכסף צריך להגיע אליו‪.‬‬
‫אישיים או שיקולים לא עניינים‪ ,‬ולכן עליו להחזיר‬
‫את הכסף למי שיש לו את הכוח ההלכתי החזק‬ ‫ובאמת לכאורה הצדק עם ראובן בן יעקב‪,‬‬
‫לקבל את הכסף והם היורשים‪ ,‬שמכיוון שאינם‬ ‫כי הרי משה אינו אלא השומר של הכסף‪ ,‬ומכיוון‬
‫זקוקים להישבע בטרם יקבלו את הכסף‪ ,‬נמצא‬ ‫שהבעלים של הכסף נפטר ממילא על השומר‬
‫שלהם יש את הכוח החזק בתביעה על הכסף ולכן‬ ‫להשיב את הכסף ליורש‪ ,‬מאחר וכיום הרי הוא‬
‫הבעלים החוקי של הכסף‪ ,‬וכשם שבעוד שיעקב‬
‫היורשים הם אלו שיקבלו את הכסף‪.‬‬ ‫היה חי חיובו של השומר הוא להשיב ליעקב‬
‫את הכסף ואין כל זיקה לבעלי חובותיו של יעקב‬
‫הזיקה לשאר בעלי החובות‬ ‫לתביעה על הכסף‪ ,‬כך גם לאחר מותו של יעקב‬
‫על משה להשיב את הכסף לראובן בנו כי הרי הוא‬
‫ומכל מקום לכל הדעות אנו רואים שהעובדה‬ ‫היורש של הכסף‪ ,‬ואל לו למשה להתעסק כלל וכלל‬
‫ששמעון הוא היורש החוקי על הכסף והוא זה שעל‬
‫פי דין קם תחת המוריש אין בזה די בשביל לקבוע‬