Page 227 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זכר‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ללוי ולא לשמעון כי הרי שמעון חייב את הסכום‬ ‫נודע כנגחן שאינו משלם אלא חצי נזק דינו של‬
‫הזה ללוי‪ ,‬והלכה זו מכונה בגמרא שיעבודא דרבי‬ ‫שור מועד לשלם נזק שלם‪ ,‬ומכיוון שהשומר לא‬
‫נתן כי הוא הביא סימוכין מהתורה להלכה הזו‪ ,‬וכמו‬ ‫היה מודע לכך שהשור הינו מועד אם כן אי אפשר‬
‫כן כאן למרות שהשומר אינו מחויב לניזק‪ ,‬אבל הרי‬ ‫לחייבו יותר מאשר חצי נזק כדין שור תם ואת‬
‫השומר מחויב לבעלים של השור‪ ,‬והם מחויבים‬ ‫היתרה ישלם הבעלים של השור‪ ,‬ומבואר בגמרא‬
‫לניזק וממילא השומר רשאי לפרוע באמצעות‬ ‫שאם השומר פשע בשמירתו והניזק הצליח לתפוס‬
‫השור את חובתו של בעליו של השור לניזק‪ ,‬ולכן‬ ‫את השור ולהשתמש בו כגוביינא על הנזק‪ ,‬הבעלים‬
‫אין לשומר כל מניעה להשתמש בשור כתשלום על‬ ‫של השור לא יכול לטעון כנגדו תשלם לי על כך‬
‫שלא שמרת את השור‪ ,‬כי מאחר והבעלים של‬
‫הנזק‪.‬‬ ‫השור מחויב לשלם לניזק חצי מהנזק אם כן זכותו‬
‫של השומר להעביר את השור לניזק עבור חלקו של‬
‫ההיתר לגבות את השור‬
‫בעל השור בתשלום הנזק‪.‬‬
‫ואם נעמיק בדין המבואר כאן בגמרא נוכל‬
‫לדלות מהסוגיא כאן הוכחה לנידון שאנו עסוקים‬ ‫שיעבודא דרבי נתן‬
‫בו האם מותר לשומר לעכב פיקדון שתחת ידו‬
‫לצורך גביית חוב שבעליו של הפיקדון חייב לו‪ .‬כי‬ ‫והגמרא מנמקת את הסיבה שהשומר יכול‬
‫הרי שור מועד שנגח‪ ,‬התשלום על הנזק אינו נעשה‬ ‫להעביר לניזק את השור בעבור תשלום חלקו‬
‫דווקא באמצעות השור‪ ,‬אלא הרי זה ככל חוב‬ ‫של בעלי השור בנזק‪" ,‬משום דאמר ליה כי היכא‬
‫שצריך לפרוע אותו מממונו על ידי תשלום של כסף‬ ‫דמשתעבדנא לדידך הכי נמי משתעבדנא להאיך‬
‫או שווה כסף‪ ,‬אבל אין שום שיעבוד ייחודי לשור‬ ‫[כי כשם שהשומר מחויב לבעלים של הפיקדון‪,‬‬
‫שהזיק יותר משאר הנכסים‪ ,‬כי מה שהשור הזיק זה‬ ‫כך הוא מחויב גם לניזק‪ ,‬וסיבת השיעבוד שיש‬
‫רק הסיבה שבגינה הבעלים התחייבו לשלם אבל‬ ‫לשומר כלפי הניזק היא] מדרבי נתן דתניא רבי נתן‬
‫החוב אינו משוייך לשור‪ ,‬ואם כן מדוע היה מותר‬ ‫אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין‬
‫לשומר להעביר את השור לניזק כתשלום על הנזק‪.‬‬ ‫שמוציאים מזה ונותנים לזה‪ ,‬תלמוד לומר (במדבר‬
‫ה') ונתן לאשר אשם לו"‪ .‬כלומר שהשומר אומר‬
‫אלא שמגמרא זו אנו למדים שמכיוון שהנכסים‬ ‫לבעלים שכשם שמחמת חובתו של השומר הוא‬
‫של האדם הינם משעובדים לפירעון חובותיו‪ ,‬לכן‬ ‫משעובד לבעלים להשיב להם את השור‪ ,‬כמו כן‬
‫השומר רשאי להשתמש בפיקדון שתחת ידו בכדי‬ ‫הוא משועבד לניזק לפצות אותו על הנזק‪ ,‬והסיבה‬
‫לפרוע בזה את חובותיו של הבעלים‪ ,‬ומסיבה זו‬ ‫שהשומר משועבד לניזק למרות שהחיוב של‬
‫רשאי השומר להעביר את השור לניזק כתשלום על‬ ‫השומר הוא רק על חצי מהנזק ואין לו כל זיקה‬
‫הנזק‪ ,‬ואין זו הלכה רק שכשהשור הזיק הוא רשאי‬ ‫לתשלום של החצי השני של הנזק והתשלום על זה‬
‫להשתמש בו כפירעון לתשלומי הנזק‪ ,‬אלא הוא‬ ‫הינו מחובתו של בעל השור‪ ,‬ואם כן מדוע השומר‬
‫הדין והוא הטעם בכל חוב של בעלי השור שזכותו‬ ‫משעובד לניזק על התשלום של הנזק‪ ,‬אלא שהלכה‬
‫של השומר להעביר את השור למי שבעלי השור‬ ‫היא בידינו שאם ראובן חייב לשמעון כסף ושמעון‬
‫חייב לו כסף‪ ,‬כי הרי אין לשור כל זיקת תשלום לנזק‬ ‫חייב סכום כזה ללוי‪ ,‬על ראובן לשלם את החוב‬