Page 232 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ט גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫בלר‬

‫עולא היה מערים ליטול אחרי יום טוב פיקדון מאלו‬ ‫ולכאורה נידון זה זהה לנידון האם מותר לשומר‬
‫שלוו ממנו ביום טוב והוא היה מעכב את הפיקדון‬ ‫לעכב את הפיקדון שנמצא עתה תחת ידו בגין‬
‫עד שהם החזירו לו את החוב‪ ,‬הרי שאין כל מניעה‬ ‫חובותיו של בעל הפיקדון‪ ,‬ואם כן לדברי המתירים‬
‫לעכב את הפיקדון בגין החוב שבעליו של הפיקדון‬ ‫לעכב את הפיקדון בגלל חובותיו של בעליו‪,‬‬
‫חייב לו‪ ,‬והיינו בגלל שמלכתחילה רבה בר עולא נטל‬ ‫[רשב"א‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬וים של שלמה]‪ ,‬הוא הדין שיהיה‬
‫את הפיקדון בשביל לעכבו עד שבעליו ישיב לו את‬ ‫מותר לאוריאל לעכב את הכסף בעבור החוב של‬
‫ההלוואה שלווה ממנו ביום טוב‪ ,‬ואם כן הוא הדין‬ ‫זמיר‪ ,‬ולדברי הקצות החושן האומר שאף על פי‬
‫שאוריאל יוכל לעכב את המקדמה בשביל גביית‬ ‫שמעיקר הדין אין כל מניעה לעכב את הפיקדון‬
‫חובותיו של זמיר‪ ,‬שהרי מלכתחילה אוריאל נטל‬ ‫בגלל החוב שבעליו של הפיקדון חייב לשומר‪ ,‬אך‬
‫את הכסף מתוך מטרה לעכבו תחת ידו עד שזמיר‬ ‫אין ראוי לבעל נפש לעשות זאת מחמת דברי הזוהר‬
‫האומר שהעושה כן הינו מחוסר אמנה ויש לבדוק‬
‫יחזיר לו את החוב‪.‬‬ ‫אחריו אם הינו מזרע קדוש‪ ,‬ואם כן אוריאל שכל‬
‫מיודעיו יעידו על יראתו הקודמת לחכמתו בוודאי‬
‫עוד סברא ניתן להציע על פי מה שצידדנו‬ ‫שהוא לא ירצה לעשות מעשה שהזוהר מטיל בו‬
‫(בעלה ג' הוכחה א') ליישב את הסתירה במשנת‬ ‫דופי‪ ,‬ומלבד זאת הרי יש לנו חבל ראשונים ובכללם‬
‫הריטב"א‪ ,‬שמצד אחד הריטב"א בחידושיו (שבת‬ ‫רב האי גאון‪ ,‬הר"י מיגאש‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬והריטב"א‬
‫דף קמ"ח עמוד ב') כתב דברים מפורשים להתיר‬ ‫שאוסרים על השומר לעכב את הפיקדון תחת ידו‬
‫לעכב את הפיקדון בגלל החוב שבעל הפיקדון חייב‬
‫לשומר‪ ,‬ומצד שני הקצות החושן הראה פנים לדברי‬ ‫מחמת חובותיו של בעל הפיקדון‪.‬‬
‫הזוהר בתורת הנגלה מדברי הריטב"א (כתובות‬
‫דף פ"ד עמוד ב') הכותב שמחובתו של השומר‬ ‫אמנם לכשנתבונן נראה שהנידון של אוריאל אינו‬
‫לקיים השבה מעולה לפיקדון‪ ,‬ולכן שום תואנה‬ ‫זהה לנידון של הקצות החושן אודות עיכוב הפיקדון‬
‫אינה מהוה עילה להתיר לשומר להימנע מהשבת‬ ‫בשביל חובותיו של בעל הפיקדון‪ ,‬וישנם כמה סברות‬
‫הפיקדון‪ ,‬וביארנו שאין כאן סתירה בדברי הריטב"א‬ ‫לחלק בין הנידונים באופן שיתכן שלכל הדעות יהיה‬
‫כי יש חילוק בין עיכוב הפיקדון לבין נטילת‬ ‫מותר לאוריאל לעכב את המקדמה בגלל חובותיו‬
‫הפיקדון כפירעון לחוב‪ ,‬וכל מה שהתיר הריטב"א‬ ‫של זמיר‪ ,‬ואף אדם ישר ונאמן כאוריאל יהיה מותר‬
‫בחידושיו (שבת דף קמ"ח עמוד ב') זה רק לעכב‬ ‫לו לכתחילה לעשות כן ואל לו לחשוש מדברי הזוהר‬
‫את הפיקדון עד פירעון החוב אבל לא לשנות את‬ ‫הקורא תגר על העושה כן כי ישנם כמה סברות לומר‬
‫ייעודו ולהשתמש בו כמקור לפירעון החוב‪ ,‬ומאידך‬
‫מה שאסר הריטב"א על השומר זה להימנע כליל‬ ‫שדברי הזוהר אינם מכוונים למעשיו של אוריאל‪.‬‬
‫מהשבת הפיקדון בגלל החוב‪ ,‬אבל הריטב"א לא‬
‫אסר לעכב את השבת הפיקדון עד לפריעת החוב‪.‬‬ ‫ראשית כבר כתבנו (בעלה ג' הוכחה א') שלפי‬
‫דברי החכמת שלמה האומר שאם מלכתחילה‬
‫ולכאורה הרי אוריאל מעוניין להשתמש בכסף‬ ‫המטרה של לקיחת הפיקדון הייתה בשביל לעכבו‬
‫שקיבל מזמיר כמקדמה בשביל פירעון החוב ולא‬ ‫בגין החובות של בעל הפיקדון‪ ,‬באופן כזה אין כל‬
‫רק כדי לעכב אצלו את הכסף עד שזמיר יפרע‬ ‫מניעה לעכב את הפיקדון תחת ידו‪ ,‬וכמו שמוכח‬
‫כן מהגמרא בשבת דף קמ"ח עמוד ב' שרבה בר‬