Page 233 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גלר‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫כך שהעובדה שאוריאל החליט שהכסף ישמש‬ ‫לו את החוב ואם כן גם זה בכלל האיסור‪ ,‬אך אם‬
‫כפירעון לחובותיו של זמיר אין לזה כל משמעות‬ ‫אוריאל לא יישנה את הייעוד של הכסף שניתן לו‬
‫מעשית כי הרי בין כך ובין כך הכסף שייך עכשיו‬ ‫כמקדמה להשתמש בו כפירעון לחוב שזמיר חייב‬
‫לאוריאל‪ ,‬ולכן הספק ההלכתי שלפנינו איננו האם‬ ‫לו‪ ,‬אלא הוא ימשיך להחזיק בכסף שקיבל מזמיר‬
‫מותר לאוריאל לעכב את הכסף לעצמו אלא האם‬ ‫כמקדמה כמו הייעוד המקורי של הכסף‪ ,‬אלא שהוא‬
‫אוריאל רשאי שלא לספק את הסחורה שהתחייב‬ ‫רק יעכב אצלו את הכסף עד שזמיר יפרע לו את‬
‫לספק לזמיר‪ ,‬ומסתבר שאין כל מניעה שלא לקיים‬ ‫ה‪ $45,000-‬שהוא חייב לו מהעסקאות הקודמות‪,‬‬
‫הבטחה לספק סחורה לאדם שיש חשש סביר‬ ‫ממילא פעולה כזאת מותרת אף לדברי האוסרים‬
‫שהוא לא ישלם על הסחורה‪ ,‬כך שאין כל מניעה‬ ‫וכפי שביארנו בשיטת הריטב"א‪ ,‬כי כל האיסור הוא‬
‫שאוריאל לא יספק את הסחורה לזמיר‪ ,‬אלא שסוף‬ ‫רק להשתמש בפיקדון כפירעון לחוב‪ ,‬אבל עיכוב‬
‫דבר הואיל ואוריאל החליט שלא לספק לזמיר‬ ‫הפיקדון עד שהלווה יחזיר את חובו אין בזה איסור‪.‬‬
‫את הסחורה שהבטיח לספק לו ממילא הוא חייב‬
‫להחזיר לזמיר את ה‪ $45,000-‬שקיבל כמקדמה‬ ‫וידידי ר' דן טוען שבמקרה זה יש סברא לומר‬
‫לרכישת הסחורה חדשה‪ ,‬אך מנגד הרי זמיר חייב‬ ‫שאף לפי הזוהר אין כל מניעה שאוריאל יעכב‬
‫לו ‪ $45,000‬מחובות העבר‪ ,‬כך שהחוב של אוריאל‬ ‫את המקדמה‪ ,‬כי כל דברי הזוהר נאמרו רק כאשר‬
‫המחזיק בכסף משנה את ייעודו של הפיקדון‪,‬‬
‫לזמיר יתקזז כנגד החוב של זמיר לאוריאל‪.‬‬ ‫מפיקדון לפירעון חוב‪ ,‬שמעשה כזה הוא בכלל‬
‫חיסרון אמנה‪ ,‬אבל אם אוריאל לא יישנה את‬
‫נאמנות השומר‬ ‫היעוד של כסף הרי אינו כלול בחיסרון אמנה‪ ,‬כי‬
‫החיסרון אמנה הוא רק כאשר שומר הפיקדון‬
‫ויש מקום לצדד לזכותו של אוריאל מחמת‬ ‫נוטל את הפיקדון לעצמו ומשתמש בזה כפירעון‬
‫סברא נוספת‪ ,‬כי הרי אוריאל לא מחזיק את הכסף‬ ‫לחוב דבר המהוה שימוש שונה מייעודו המקורי‬
‫תחת ידו בתורת שומר אלא שהוא קיבל מזמיר את‬ ‫של הפיקדון‪ ,‬אבל לעכב את הפיקדון עד שהשני‬
‫הכסף כמקדמה עבור רכישת סחורה‪ ,‬ויתכן שכל‬ ‫יסלק את שאר חובותיו זהו צעד לגיטימי גם לדברי‬
‫דברי הקצות החושן לא נאמרו אלא דווקא בשומר‬ ‫הזוהר‪ ,‬ולכן גם בעל נפש יכול לעשות כן ואנו יכולים‬
‫ולא על כל מי שיש תחת ידו כסף של הזולת‪ ,‬וההסבר‬ ‫להורות לאוריאל שהוא רשאי לעכב את המקדמה‬
‫בזה הוא כי כאשר אדם נותן לחבירו את רכושו בכדי‬ ‫עד שזמיר יפרע לו את החוב ואין להטיל במעשיו‬
‫שישמור עליו הוא סמוך ובטוח שהשומר יעשה‬ ‫כל דופי‪ ,‬והצעתי את סברתו של ר' דן לפני ראש‬
‫מלאכתו נאמנה וישמור לו על נכסיו‪ ,‬ולכן כאשר‬ ‫ישיבת בית שמואל הגר"ש ערנפלד שליט"א והוא‬
‫השומר מועל בתפקידו ומשתמש בפיקדון למטרה‬
‫שונה מהמטרה שלשמה החפץ הופקד אצלו יש כאן‬ ‫אמר שהדברים מסתברים‪.‬‬
‫עניין של חיסרון נאמנות‪ ,‬ולכן הקצות החושן סבר‬
‫שאסור לעשות כן‪ ,‬אבל במקרה כמו הנידון שאנו‬ ‫ואפשר לומר סברא נוספת מדוע דברי הזוהר‬
‫עוסקים בו שאוריאל לא קיבל כל פיקדון תחת ידיו‬ ‫לא שייכים כלל למקרה של אוריאל‪ ,‬כי הרי הכסף‬
‫אין כאן כל שאלה של נאמנות וממילא אין זה כלול‬ ‫שאוריאל קיבל כמקדמה נעשה כבר שלו אלא שהוא‬
‫התחייב לספק לזמיר כנגד כסף זה סחורה חדשה‪,‬‬