Page 223 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גכר‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫עצמו הוא זה שהפקיד את החפץ אצל הנושה‪ ,‬עם‬ ‫אצל שמעון חפץ ושמעון השאיל את החפץ ללוי‪,‬‬
‫זאת מסתבר שלאור חידושו של הריטב"א שחלק‬ ‫ולוי לא מסכים להחזיר לשמעון את החפץ מתוך‬
‫מחובת ההשבה של השומר הוא החיוב להחזיר‬ ‫טענה שראובן חייב לו כסף ומאחר והחפץ שהוא‬
‫את החפץ גם אם יש לשומר תביעת ממון על בעל‬ ‫קיבל משמעון שייך לראובן לכן הוא רוצה לפרוע‬
‫החפץ‪ ,‬אם כן הוא הדין והוא הטעם שגם באופן‬ ‫את החוב של ראובן באמצעות החפץ הזה‪ ,‬כותב‬
‫שבעל החפץ בעצמו הפקיד את החפץ אצל השומר‬ ‫הריטב"א שלוי אינו רשאי לעשות כן כי מאחר‬
‫יהיה זה מחובתו של השומר לקיים את חובתו‬ ‫והוא שאל את החפץ משמעון הוא חייב להשיב‬
‫כשומר ולהשיב את החפץ לבעליו‪ ,‬והגם שיש‬ ‫לשמעון השבה גמורה וממילא אין לו כל אפשרות‬
‫לשומר תביעת ממון כנגד הבעלים של הפיקדון אין‬ ‫לעכב תחת ידו את החפץ‪ ,‬וסברא זו נזכרה גם‬
‫בזה כל עילה לפטור אותו מחובתו כשומר‪[ .‬ואמנם‬ ‫בש"ך (חושן משפט סימן נ"ח ס"ק ט')‪[ ,‬ובקצות‬
‫כן מתבאר מדברי הריטב"א הללו‪ ,‬אך עיין להלן‬ ‫החושן ציין כמקור בתורת הנגלה לדברי הזוהר את‬
‫עלה ג' שנצטט את ההיפך בשם הריטב"א‪ ,‬ולהלן‬ ‫דברי הריטב"א בכתובות (דף פ"ד עמוד ב') שכתב‬
‫ננסה לאחד את הדברים שלא יהיו סותרים זה לזה]‪.‬‬ ‫שחפץ שהגיע ליד השומר צריך לעשות בזה השבה‬
‫מעולה‪ ,‬והמעיין בדברי הריטב"א שם בכתובות לא‬
‫שיטת הרשב"א‬ ‫ימצא שם רמז לנידון הקצות החושן‪ ,‬אך נזכרת שם‬
‫חלק מתשובת הריטב"א שציטטנו לעיל‪ ,‬ואולי לזה‬
‫אמנם מדברי הרשב"א נראה ששיטתו היא‬
‫שמותר לשומר ליטול את הפיקדון שנמצא תחת‬ ‫התכוין הקצות החושן]‪.‬‬
‫ידו עבור פירעון לחוב שבעליו של הפיקדון חייב‬
‫לו‪ ,‬וכמו שכתב הרשב"א בתשובות (חלק ב' סימן‬ ‫חובת השבה גמורה‬
‫ק"ג) אודות מעשה בראובן שעשה את שמעון‬
‫שליח להעברת כסף ליהודה‪ ,‬ולאחר שהשליח‬ ‫ומדבריהם אנו למדים ששומר מחוייב לקיים‬
‫קיבל את הכסף הוא השאיר את הכסף אצלו מתוך‬ ‫את חיובו להשבת הפיקדון ולא יועיל לו כל תואנה‬
‫טענה שראובן חייב לו כסף‪ ,‬ופסק הרשב"א שהדין‬ ‫בכדי להתיר לו לעכב את הפיקדון תחת ידו‪ ,‬כי כן‬
‫עם השליח כי הואיל וראובן חייב לו כסף אם כן‬ ‫הוא מחובתו כשומר להחזיר את החפץ לבעלים‪,‬‬
‫זכותו של השליח לעכב לעצמו את הכסף שראובן‬ ‫ואם הוא יעכב את הפיקדון תחת ידו הוא מועל‬
‫נתן לו‪ ,‬ואינו חייב להעביר את הכסף ליהודה‪ .‬הרי‬ ‫בחיובו כשומר‪ ,‬ועל כן גם אם בעלי החפץ חייבים‬
‫שהעובדה ששמעון קיבל את הכסף מראובן בכדי‬ ‫לו כסף‪ ,‬אין לשומר כל היתר לעכב תחת ידו את‬
‫להעבירו ליהודה אינה מונעת משמעון לשנות את‬
‫היעוד של הכסף ולהשתמש בו כגוביינא לחוב‬ ‫הפיקדון‪.‬‬
‫שראובן חייב לו‪[ ,‬ותשובה זו צוטטה בבית יוסף‬
‫חושן משפט סימן נ"ח מחודש ג'‪ ,‬ובסימן קכ"ה‬ ‫ואף שעדיין מקרה זה אינו דומה ממש למקרה‬
‫מחודש ה'‪ ,‬והרמ"א הביאה בשולחן ערוך סימן פ"ג‬ ‫עליו מדבר הזוהר‪ ,‬כי הרי הריטב"א עוסק במקרה‬
‫שצד ג' הפקיד את החפץ אצל הנושה‪ ,‬ובזה אומר‬
‫סעיף ב']‪.‬‬ ‫הריטב"א שחובת ההשבה של הנושה מחייבת אותו‬
‫להשיב את החפץ לצד ג' למרות שבעל החפץ חייב‬
‫לו כסף‪ ,‬ואילו במקרה של הזוהר הרי בעל החפץ‬