Page 221 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 221

‫אכר‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬                             ‫מתנת‬

                                                        ‫עלה ב'‬

          ‫שיטות הראשונים‬

‫ולכן גם אם תנובה תתכחש לחובה יהיו רשאים‬           ‫לאחר שהקצות החושן מביא את דברי הזוהר‬
‫בעלי המכולת לשלם לתנובה רק ‪ ₪12,500‬ואין זה‬        ‫ומסיק שמן הראוי לבעל נפש להימנע מלעכב את‬
‫כלול בנידון של עביד איניש דיניה לנפשיה‪ ,‬כי הרי‬    ‫הפיקדון בגין חוב שבעליו חייב לו‪ ,‬הוסיף וכתב "ויש‬
‫לטענת בעלי המכולת אינם עושים כלל דין לעצמם‬        ‫לזה פנים על פי הנגלה"‪ ,‬כלומר שגם בספרי ההלכה‬
‫אלא שהם אינם חייבים לתנובה יותר מסכום זה‪,‬‬         ‫ניתן למצוא סימוכין לדברי הזוהר שאין לשומר לעכב‬
‫וכלשונו של רב האי גאון "לאו מעבד דינא לנפשיה‬      ‫פיקדון מחמת חוב שבעל הפיקדון חייב לו‪ ,‬ובשורות‬
‫הוא אלא חושבנא בעלמא הוא דקא חשיב" [אין זה‬
                                                       ‫שלפנינו נצטט את שיטות הראשונים בנידון זו‪.‬‬
  ‫עושה דין לעצמו אלא הוא רק מחשב חשבונות]‪.‬‬
                                                            ‫שיטת רב האי גאון‬
           ‫גוביינא מפיקדון‬
                                                  ‫הרמב"ן (בבא מציעא דף ו' עמוד א') כתב בשם‬
‫אבל אם ראובן קיבל פיקדון משמעון ואחר‬              ‫רב האי גאון‪ ,‬שאם ראובן לווה משמעון כסף מותר‬
‫כך ראובן אינו רוצה להחזיר לשמעון את הפיקדון‬       ‫לו להימנע מלפרוע לשמעון את החוב בגין חוב‬
‫מתוך טענה ששמעון חייב לו כסף‪ ,‬בזה פוסק רב‬         ‫אחר שלטענתו שמעון חייב לו‪ ,‬כי הרי ראובן אינו‬
‫האי גאון שדבר זה בכלל עביד איניש דיניה לנפשיה‬     ‫עושה בזה דין לעצמו ומעכב תחת ידו כסף בעבור‬
‫ואין היתר לעשות כן‪ ,‬כי אין זה רק קיזוז של החובות‬  ‫החוב‪ ,‬אלא שראובן רק עושה לעצמו חשבון שאיננו‬
‫זה כנגד זה‪ ,‬שהרי הפיקדון שייך לשני ואם כן גביית‬   ‫חייב לשמעון כסף‪ ,‬כי למרות שהוא לווה משמעון‬
‫הפיקדון מחמת החוב הרי היא בכלל עשיית דין‬          ‫כסף אבל מאחר ושמעון חייב לו סכום זהה אם כן‬
‫לעצמו ואין לאדם לפעול באופן עצמאי וליטול את‬       ‫החובות מתקזזים זה בזה וראובן לא חייב לשמעון‬
‫החוק לידיו‪ ,‬אלא רק לבית הדין יש את הסמכות‬         ‫ושמעון לא חייב לראובן וממילא אין כל סיבה‬

                                   ‫לבצע זאת‪.‬‬          ‫שראובן יפרע לשמעון כסף שהוא לא חייב לו‪.‬‬

        ‫עיכוב כבסיס לנאמנות‬                          ‫ונביא לכך דוגמא מחיי המסחר היומיומיים‪.‬‬

‫אמנם אם אין לראובן ראיה ששמעון חייב לו‬            ‫הסוכן של תנובה סיפק למכולת סחורה‬
‫כסף‪ ,‬במקרה כזה רשאי ראובן לעכב תחת ידו את‬         ‫בשווי של ‪ ₪15,000‬ואילו בעל המכולת החזיר‬
‫הפיקדון‪ ,‬וכאשר שמעון יגיש נגדו תביעה בבית דין‬     ‫לו סחורה שנותרה מיום קודם בשווי של‬
‫בדרישה שיחזיר לו את הפיקדון‪ ,‬יאמר ראובן לבית‬      ‫‪ .₪2,500‬אין המשמעות של הדברים שהמכולת‬
‫דין שאמנם אכן יש בידי פיקדון משמעון אבל‬           ‫חייבת לתנובה סך של ‪ ,₪15,000‬ותנובה חייבת‬
‫כנגד זאת שמעון חייב לי כסף‪ ,‬והרווח של ראובן‬       ‫למכולת סך של ‪ ,₪2,500‬אלא נפחית מהחוב של‬
‫מהתנהלות זאת שבית דין יאמינו לו בטענתו כנגד‬       ‫המכולת לתנובה סכום של ‪ ₪2,500‬ובסך הכולל‬
‫שמעון במיגו [מתוך] שהיה יכול לטעון להד"ם‬
                                                              ‫המכולת חייבת לתנובה ‪.₪12,500‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226