Page 226 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 226
משה 'ה נףע ' -ט גשרי מתנת וכר
מהווה סתירה לדברי הזוהר ,וכפי שדייקנו מתשובת את החפץ שתחת ידו בגין החוב שבעליו חייב לו,
הריטב"א וכמפורש בדבריו בחידושים על מסכת והוא לא סבר כדברי החכמת שלמה שביאר ששם
שבת (דף קמ"ח עמוד ב') ,וסתירה זו מעוררת הדין היה שונה מחמת שלכתחילה על דעת כן רבה
תהייה בשיטתו של הריטב"א. בר עולא נטל את החפץ.
עיכוב לעומת השתמשות עיכוב מחמת הספק
ואולי יש כאן חילוק בסיסי בין הדברים ,כי יתכן ועיין בשו"ת הריטב"א (סימן נ"ח) שנשאל על
והריטב"א לא התיר אלא לעכב את החפץ בגלל מקרה שראובן משכן לשמעון כלי ,וכשבא לפדותו
החוב ,אבל להשתמש בפיקדון כגוביינא וכפירעון טוען כנגדו שמעון שהיות ובעבר הוא השאיל
לחוב את זה יתכן שגם הריטב"א יאסור ,והרי רבה לראובן בהמה ומיד כשהוא החזיר לו את הבהמה
בר עולא לא השתמש בפיקדון כפירעון לחוב אלא היא מתה ,וטוען שמעון שכנראה הבהמה מתה
רק עיכבו עד שהלווה יפרע את חובו ,וכמו שפירש מחמת שראובן לא טיפל בה כראוי ,ולכן הוא רוצה
שם רש"י "לוקח ממנו שום חפץ ומעכבו" ,ועל זה עכשיו לעכב את הכלי שקיבל כפיקדון מראובן
כתב הריטב"א שיש ללמוד מכאן להתיר לעכב כתשלום על הבהמה שמתה מחמת פשיעתו של
חפץ שהגיע לידי המלווה בעבור חוב שבעליו ראובן ,וענה להם הריטב"א שלא מועילה התפיסה
של החפץ חייב לו ,ולא הוזכר בריטב"א כל היתר אלא כשיש לתופס טענת ברי ולא כמקרה הזה
להשתמש בפיקדון כפירעון לחוב ,וגם הריטב"א שאינו יודע בצורה ברורה שראובן פשע בטיפול
בשו"ת (בסימן נ"ח) עוסק בנידון אם אפשר לעכב בבהמה ,אלא ששמעון משער שראובן לא טיפל
את הפיקדון עד הפירעון ,אבל הריטב"א בשו"ת כראוי בבהמה ,ומכיוון שאין לשמעון אלא טענה
(בסימן קפ"ה) עוסק במקרה שלוי רצה ליטול את מסופקת אין בה מספיק עילה לעיכוב הפיקדון
הפיקדון בשביל פירעון לחוב ,ולכן הריטב"א אסר תחת ידו ,ומשמע בריטב"א שאם שמעון היה טוען
לו לעשות כך ,וזה ודאי סייעתא לדברי הזוהר וכמו בבירור שראובן חייב לו כסף הוא היה רשאי לעכב
שכתב בקצות החושן. את הפיקדון תחת ידו.
הוכחה ב' מבוכה בשיטת הריטב"א
שאל שור ונמצא נגחן ומכל זה מתבאר שדעתו של הריטב"א היא
שאין כל מניעה לעכב את הפיקדון בגין חוב שבעליו
הגאון רבי ישראל זאב גוסטמאן זצ"ל בספרו חייב לתופס ,וזה שלא כדברי הקצות החושן שלמד
קונטרסי שיעורים על מסכת בבא קמא (שיעור מהזוהר שלא ראוי לעכב את הפיקדון בגלל החוב,
ט"ו אות י"ג) הביא ראיה נוספת בנושא מהגמרא והפלא הוא שהקצות החושן כתב שיש פנים לדברי
במסכת בבא קמא (דף מ' עמוד ב') ,שם הגמרא הזוהר בתורת הנגלה [וכמו שכתבנו לעיל בעלה ב'],
עוסקת במקרה שאחד השאיל לחבירו שור וציין לדברי הריטב"א בחידושיו לכתובות ,והבאנו
והשואל לא ידע שלשור כבר יש עבר 'מפואר' והינו לדבריו סימוכין משו"ת הריטב"א (בסימן קפ"ה),
שור המועד לנגוח ,שבשונה משור תם שעדיין לא ואילו כאן אנו רואים בהיפך ששיטת הריטב"א
