Page 217 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 217
זיר משה הנמאנ הקסיע מתנת
אלא שיש לדון ולחלק מדברי הרשב"א ,כי הרי איננה מספיקה לדרוש משכורת ,אלא אם כן אכן
במקרה של הרשב"א הנידון הוא על אותו שטר השטר השיג את מבוקשו.
שנעשה שלא כפי רצונו של ראובן ,ועל זה טוען
הרשב"א שדנים לפי דעת המוכר ,לא כן במקרה וכך גם במקרה של העד ,למרות שביצע את
שלפנינו הרי אפשר בהחלט לפצל בין שטחי עדותו אך מאחר ולא סיפק בזה את מטרתם של
עבודתה של הגב' נ.ע .כי הרי העבודה כשלעצמה שולחיו הבייתוסיים לא היה העד זכאי למשכורת,
נעשתה במלואה וכפי דעתם ושביעות רצונם
המלאה של מעסיקיה ,ואילו "עבודתה" כמשקיפה לולא "הפקר בית דין".
זה דבר נוסף שאינו פוגם כי הוא זה בעבודתה
במפעל ,על אף שבוודאי לא היו מעסיקים אותה לו ולפי זה יתכן שגם גב' נ.ע .שפעלה מתוך ניגוד
אינטרסים ועבודתה במפעל לא היתה במטרה
היו יודעים זאת .והדבר צריך הכרע. לממש את רצון מפעיליה ,איננה זכאית למשכורת
מבעלי המפעל ,ועליה להסתפק במשכורת שתקבל
מרפי ג .וצוות התחקירנים.
והצגתי את השאלה לפני הגאון רח"ג צימבליסט שליט"א והוא פסק
שמכיוון שהגב' נ.ע .עשתה את עבודתה במפעל כראוי ,היא זכאית ליטול את
שכרה בצדק וביושר מבעלי המפעל ,ואם יש להם טענה כנגדה על מעילה
ובגידה כנגד בעלי המפעל ,זו היא טענה ותביעה נפרדת ,ואין בזה כל עילה
לשלילת משכורתה.