Page 206 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 206
משה 'ה נףע ' -ז גשרי מתנת רו
נסכם את הדברים שהתבררו עד כאן:
לא ניתן לצדד לזכותו של רפאל ,אלא אם כן נקבע ב' נתונים:
א .כדברי האבן האזל שכל זמן שלא הוחזר המקח ,עדיין המקח לא
נתבטל ,כי אם נאמר שהמקח כבר נתבטל קודם ,בוודאי רפאל כבר
הפסיד ,והמכונית איננה שלו.
ב .ועוד נצטרך לומר כדברי הברכת שמואל דגם מקח טעות מחמת פגם
במוצר ,רק לקונה יש את הזכות לבטל את המקח ולא למוכר( ,דהיינו
במקרה שכיום הלקוח איננו מעונין לבטל את העסקה) ,שלולא דבריו
יוכלו המוכרים לתבוע את ביטולה של העסקה.
למפרע או מכאן ולהבא עלה ד'
ואמנם גם אחר זאת עלינו ללבן את הנקודה השלישית שהועלתה בראשית
דברינו ,ורק אז נוכל לקבוע אם אכן יש מקום לצדד ולומר שרפאל הוא הזכאי
לקבלת הפיצוי מחברת הביטוח.
וכתב על זה בנתיבות המשפט (ס"ק א') שנמצא הבה ונתבונן בשיטתו של רבינו יונה (הנזכרת
שלפי דברי הסמ"ע שאם הלקוח קידש אשה בחפץ לעיל) הסובר שכשם שהלקוח יכול לבטל את
שרכש ,ואחר כך נודע שהיתה הונאה במכירה המקח כך גם המוכר יכול לבטלו ,אלא אם כן
והלקוח חפץ לבטל את המכירה ,המכר בטל, יש לנו אומדן שהלקוח לא ירצה בביטול המקח,
וכתוצאה מזה התבטלו הקידושין ,כי הרי אדם לא כגון במקרה שהיתה התייקרות ועתה הלקוח הוא
יכול לקדש בחפץ שאינו שלו ,ואחרי שהתברר המרוצה ,ושיטה זו היא השיטה העיקרית שנפסקה
שהמקח בטל והחפץ לא היה שלו ממילא הקידושין
בטלין ,אבל אם הלקוח נתרצה למכר למרות להלכה ברמ"א (סימן רכ"ז סעיף ד').
האונאה ,מכיוון שכתב הסמ"ע שהריצוי מועיל
רטרואקטיבי ואנו אומרים שמלכתחלה היה כאן וכתב שם בסמ"ע (ס"ק ח') שאם נתרצה
מקח טוב ,נמצא שבזמן הקידושין החפץ היה של המתאנה הדבר נחשב כאילו מלכתחילה התרצה
למקח עם אונאה ולכן המוכר לא רשאי לבטל את
הקונה ,והקידושין קידושין מעולים. המקח ,כי הרי יש כאן מקח רגיל לכל דבר ,שבוודאי
אי אפשר לבטלו.
