Page 204 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 204

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ז גשרי‬                         ‫מתנת‬  ‫רד‬

‫ובשולחן ערוך בסימן רכ"ז סעיף י' פסק‬           ‫כה גדול שנאמר שיש כאן מקח טעות מוחלט‪ ,‬ולכן‬
‫"המוכר לחברו שווה ארבע בחמש שהרי המקח‬         ‫רק המופסד יכול לחזור בו‪ ,‬בשונה מהסוגיא במסכת‬
‫בטל והוקר ועמד בשבע לוקח יכול לחזור בו ולא‬    ‫בבא מציעא העוסקת בהונאה יותר משתות‪ ,‬כאן‬
‫המוכר שהרי הלוקח אומר למוכר אלו לא הוניתני‬    ‫הפער הוא משמעותי וכאילו לא היה כאן כלל מכר‪,‬‬
‫לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך‬
‫יהא חוטא נשכר"‪ ,‬ומקורו מהגמרא במסכת בבא‬                    ‫ולכן שניהם יכולים לבטל את המכר‪.‬‬
‫בתרא‪ ,‬אלא שהגמרא במסכת בבא בתרא עוסקת‬
‫במקרה של אונאת שתות‪ ,‬וכאן מדובר בהונאה‬        ‫ב‪ .‬ושיטת ריב"ם (שם בתוספות) שאם הלקוח‬
                                              ‫השלים עם האונאה אין המוכר יכול ליזום את ביטול‬
                                 ‫יתר משתות‪.‬‬   ‫המקח‪ ,‬אבל אם הלקוח תובע שהמוכר יחזיר לו את‬
                                              ‫הכסף שהונה אותו‪ ,‬מכיוון שמדובר בסכום גדול‪,‬‬
‫וכאמור הלכה זו אמת אף לפסק הרמ"א כרבינו‬       ‫יש זכות למוכר לומר אינני מסכים לקיים המקח‬
‫יונה‪ ,‬שכשיש מקח טעות רשאי אף המוכר לבטל‬       ‫במחיר זה‪ ,‬והוא זכאי לתבוע את ביטול המקח‪,‬‬
‫המקח‪ ,‬כי זה דווקא כאשר יש לנו אומדן שהלקוח‬    ‫ובכזה מקרה עוסקת הסוגיא במסכת בבא מציעא‬
‫יחזור בו‪ ,‬אבל כאשר התהפכו היוצרות ומעתה‬
‫ברור לנו שהלקוח לא יחזור בו‪ ,‬אף המוכר אינו‬              ‫האומרת ששניהם יכולים לבטל המקח‪.‬‬
 ‫רשאי לחזור בו‪( ,‬כן פירש שם בסמ"ע ס"ק כ"א)‪.‬‬
                                              ‫ג‪ .‬שיטה נוספת היא שיטת רבינו יונה המובאת‬
‫ורק לשיטת התוספות (השיטה הא') שבאונאה‬         ‫ברא"ש (מסכת בבא בתרא פרק המוכר את הספינה‬
‫יותר משתות זכות שניהם לחזור בהם‪ ,‬אף כאן יוכל‬  ‫סימן י"ד) הסבור שכאשר אנו אומרים שההיגיון‬
‫המוכר לבטל את המקח‪ ,‬ולא כמו שנפסק בשולחן‬      ‫הוא שהלקוח יחזור בו מהמקח ממילא המקח עדיין‬
‫ערוך‪ ,‬שהעתיק את דברי הגמרא בבא בתרא על‬        ‫לא נתקיים‪ ,‬ואף המוכר רשאי לחזור בו‪ ,‬אך במקרה‬
                                              ‫שמסיבה מסוימת אין לנו את האומדן שהלקוח‬
                       ‫מקרה של יותר משתות‪.‬‬    ‫יחזור בו כמו במקרה של הסוגיא במסכת בבא‬
                                              ‫מציעא שהיה התייקרות במחיר‪ ,‬אף המוכר לא יכול‬
‫מסקנת הדברים לדינא היא שכאשר יש הונאה‬
‫שדינה ביטול מקח לדעת השולחן ערוך המוכר לא‬                                          ‫לחזור בו‪.‬‬
‫רשאי לבטל את המקח‪ ,‬ואילו לרמ"א המוכר רשאי‬
‫לבטל את המקח‪ ,‬אך אם בינתיים התייקר החפץ‬       ‫ולהלכה הבית יוסף בטור חושן משפט סימן‬
‫ובוודאי הלקוח לא ירצה לבטל את המקח‪ ,‬כאן לכל‬   ‫רכ"ז הוכיח מהרי"ף והרמב"ם כשיטת ריב"ם‬
‫הדעות אין המוכר רשאי לבטל את המקח‪[ ,‬פרט‬       ‫(השיטה השנייה) ולכן הכריע כן להלכה‪ ,‬וכמו‬
‫לשיטת תוספות הסוברת שבאונאה יותר משתות‬        ‫שפסק בשולחן ערוך סימן רכ"ז סעיף ד' שאין‬
‫רשאי המוכר לבטל את המקח‪ ,‬ושיטה זו לא נפסקה‬    ‫המאנה יכול לחזור בו מהמכירה אלא אם הלקוח‬

                                     ‫להלכה]‪.‬‬                               ‫תובע את הונאתו‪.‬‬

‫ואם אכן נדמה את הנידון שלנו שהוא ביטול‬        ‫אך הרמ"א שם הכריע כדעת רבינו יונה (השיטה‬
‫מקח מחמת פגם‪ ,‬לנידון הנזכר בביטול מקח מחמת‬    ‫השלישית) שאף המוכר יכול לחזור בו מהמקח‪ ,‬מחמת‬
‫הונאה במחיר‪ ,‬ימצא שכאשר יש זכות לקונה לבטל‬    ‫הטענה שכל זמן שהלקוח לא אמר שאיננו חוזר בו‪,‬‬
                                              ‫ההיגיון אומר שיחזור בו‪ ,‬ועדיין לא הושלם המקח‪.‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209