Page 209 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 209

‫רט‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬  ‫מתנת‬

‫וכן מפורש שם במחנה אפרים שבמקרים מעין אלו אנו זקוקים שהחפץ יהיה‬
‫ברשות הלקוח בשעת סיום המקח‪ ,‬כאשר הלקוח מביע רצונו להשלים המקח‪,‬‬

                           ‫ואם כן הרכב לא יהיה של רפאל‪ ,‬ובעליו הם המוכרים‪.‬‬

‫אלא אם כן אנו נאמר דלא כמחנה אפרים (ואולי כשיטת הסמ"ע‪ ,‬ונתיבות‬
‫המשפט) וננקוט שהמכירה חלה רטרואקטיבי אז יהיה בסיס לתביעתו של רפאל‪,‬‬
‫כי אכן הוברר שבשעת הגניבה‪ ,‬הרכב יהיה שלו‪ ,‬והוא הזכאי לתבוע את חברת‬

                                                          ‫הביטוח על גניבת רכבו‪.‬‬

                                                     ‫לסיכום‪:‬‬

‫העלנו ‪ 3‬נקודות שעליהם מושתת הספק האם רפאל זכאי להיות התובע של‬
                                                                   ‫חברת הביטוח‪.‬‬

‫א‪ 	.‬האם המכירה כבר התבטלה ברגע שרפאל הודיע למוכרים שאיננו‬
‫מעונין ברכב‪ ,‬או שכל זמן שלא החזיר את הרכב לחנות עדיין לא בטל‬
‫המקח‪ ,‬כי רק אם נאמר שהמכר עדיין לא נתבטל‪ ,‬יש מקום לדיון‬
‫שהמכר יתמשך והבאנו מהאבן האזל שמחדש שעדיין המכר לא‬

                           ‫נתבטל עד שרפאל יחזיר את החפץ למוכר‪.‬‬

‫ב‪ 	.‬אחר שנאמר שעדיין המכר לא נתבטל‪ ,‬והלקוח מעונין להמשיך אותו‪,‬‬
‫האם המוכר יכול לתבוע את ביטולו‪ ,‬והבאנו שלעניין מקח טעות‬
‫מחמת אונאה במחיר המסקנה להלכה היא שהמוכר לא רשאי לתבוע‬
‫את ביטול העסקה‪ ,‬אך דנו האם כן הדין גם במקח טעות מחמת פגם‬
‫במוצר‪ ,‬ואם ננקוט כברכת שמואל (בבא מציעא סימן נ"ו) המשווה בין‬
‫הנידונים‪ ,‬אז נוכל לומר שהמוכרים לא רשאים לבטל העסקה‪ ,‬ורפאל‬

                                                   ‫הוא בעליו של הרכב‪.‬‬

‫ג‪ 	.‬אך עדיין יש להתלבט בזה מכיוון שמסקנת המחנה אפרים שבכגון זה‬
‫שנסיבות ההסכמה לסיום העסקה הם נתונים שהתחדשו עתה‪ ,‬אם כן‬
‫רק עתה הושלמה העסקה‪ ,‬ונמצא שבמקרה שלנו שהרכב כבר נגנב‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214