Page 211 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫איר‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ויתכן שהרשב"א סבר שכל שלא ירד בכוונה‬ ‫ירד לספינה בכוונה לשלם על השימוש שבאופן זה‬
‫לשלם על השימוש פטור מתשלומים‪ ,‬ולכן‬ ‫התחייב בתשלומים‪.‬‬
‫הרשב"א פוטר את הקונה מלשלם לניזק על‬
‫וחוקר האור שמח היאך הדין כשירד לא כגזלן‬
‫השימוש בשור‪.‬‬ ‫ולא במטרה לשלם‪ ,‬האם נאמר שהירידה במטרה‬
‫לשלם היא גורמת את חיוב התשלומים‪ ,‬ואם כן‬
‫ואם כן אין כאן מחלוקת בין הרשב"א לרמב"ם‬ ‫באופן שירד שלא במטרה לשלם לא התחייב‬
‫שמחייב לשלם דמי שכירות‪ ,‬כי הרמב"ם מדבר‬
‫בחצר ושדה שהם קרקע‪ ,‬וקרקע אינה נגזלת‪ ,‬ואם‬ ‫בתשלומים‪.‬‬

‫כן בוודאי יחול עליו חיוב תשלומים‪.‬‬ ‫אך יש לומר להיפך שהירידה כגזלן נותנת‬
‫פטור מהתשלומים [והטעם בזה נתבאר באחרונים‬
‫ולפי הדברים הללו רפאל שהשתמש ברכב‬ ‫שקנייני הגזלן הנובעים מחמת חיוב האחריות‪,‬‬
‫שהינו "מטלטלים" לא יצטרך לשלם על השימוש‬ ‫נותנים לגנב מעמד בחפץ הפוטר אותו מתשלום על‬
‫השימוש בו] ואם כן כל שלא ירד כגזלן אינו נפטר‬
‫למוכרים‪.‬‬
‫מהתשלומים‪.‬‬
‫אך יש לומר שטעמו של הרשב"א שפוטר‬
‫מתשלומים הוא מחמת שהמזיק שמכר את השור‪,‬‬ ‫והוא שורש הספק על המקרה שלפנינו‪ ,‬באדם‬
‫הרי הוא מודע לכך שכיום יש לו שותף בשור דהיינו‬ ‫שרכש חפץ ונשתמש בו כי הוא היה סבור שהחפץ‬
‫הניזק‪ ,‬וכשלמרות זאת הוא מכר את השור‪ ,‬הרי זה‬ ‫שלו‪ ,‬ואחר כך התברר שהחפץ לא שלו‪ ,‬או בגלל‬
‫מעשה גניבה‪ ,‬והלוקח ממנו הרי הוא כקונה מהגזלן‪,‬‬ ‫שהיה פגם במוצר‪ ,‬או בגלל שהמוצר היה גנוב‪ ,‬בכל‬
‫ואם כן אף אם נאמר שקנייני הגזילה הם הפוטרים‬ ‫המקרים האלו הלקוח נשתמש בחפץ בתום לב‬
‫את המשתמש מתשלום יהיה הלקוח פטור כי דין‬ ‫וחלילה ללא כל כוונה לגזול את החפץ‪ ,‬מאידך לא‬
‫הלקוח מגזלן כדין הגזלן ויש לו קניני גזילה הפוטרים‬ ‫התכוון כלל לשלם‪ ,‬אלא חשב שהחפץ שלו‪ ,‬ולכן‬
‫אם נאמר שקנייני הגזלה הם הפוטרים מהתשלום‪,‬‬
‫גם אותו מתשלומים‪.‬‬ ‫כאן אין עילה לפטור אותו מהתשלום‪ ,‬אך אם‬
‫הכוונה לשלם היא המחייבת בתשלום‪ ,‬כאן שלא‬
‫אבל רפאל שהשתמש בחפץ כיון שהיה סבור‬
‫שהוא שלו‪ ,‬ואין כאן כל גזילה יהיה חייב בתשלומים‪,‬‬ ‫התכוון לשלם לא יהיה חייב בתשלומים‪.‬‬
‫ונמצא שתביעת המוכרים שרפאל ישלם להם על‬

‫השימוש ברכב יהיה תלוי בב' ביאורי האור שמח‪.‬‬