Page 203 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 203

‫רג‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬                            ‫מתנת‬

‫ואלא שחלק מתנאי המקח הוא שאם תחזור בך‬           ‫למדנו מדברי האבן האזל שביטול המקח נעשה‬
‫מהמקח‪ ,‬לא תקבל כספך חזרה עד שתציג לי כנגדו‬      ‫רק כאשר החפץ מוחזר למוכר‪ ,‬ואם כן מכיוון שרפאל‬
                                                ‫עדיין לא החזיר את הרכב לחנות‪ ,‬הרי הוא בעל הרכב‪,‬‬
                                   ‫את החפץ‪.‬‬
                                                     ‫והוא הזכאי לקבל את הפיצוי מחברת הביטוח‪.‬‬
‫ואם נבין כך את דברי האבן האזל אם כן אף‬
‫לדבריו המקח כבר נתבטל‪ ,‬והרכב חזר להיות של‬       ‫[אך יתכן שכל דברי האבן האזל נסובו רק על‬
                                                ‫ענין האחריות על החפץ‪ ,‬אבל המקח בטל לאלתר‪,‬‬
    ‫המוכרים‪ ,‬ורק האחריות של הרכב על רפאל]‪.‬‬

                                       ‫עלה ב'‬
    ‫זכות המוכר לביטול המקח‬

‫הוא שהלקוח הנפסד יכול לתבוע לבטל המקח‪ ,‬גם‬       ‫אמנם אף אם נסכם את הנידון הראשון ונחליט‬
            ‫המוכר יכול לתבוע את ביטול המקח‪.‬‬     ‫כדברי האבן האזל שעדיין לא נתבטל המקח כל זמן‬
                                                ‫שהחפץ לא הוחזר למוכר‪ ,‬עדיין יש מקום לפקפק‬
‫לעומת זאת בגמרא במסכת בבא בתרא (דף פ"ג‬          ‫ביכולתו של רפאל למנוע את ביטול המקח מחמת‬
‫עמוד ב') מפורש שרק הלקוח יכול לחזור בו ולא‬      ‫הנקודה השנייה שהועלתה בתחילת דברינו‪ ,‬שיתכן‬
‫המוכר‪ ,‬וכך לשון הגמרא "אמר רב חסדא מכר לו‬       ‫וכאשר יש עילה לביטול העסקה‪ ,‬במקרה זה כמו‬
‫שווה חמש בשש [כלומר הונאת שתות‪ ,‬ורב חסדא‬        ‫שהלקוח יכול לדרוש ביטול המקח כך גם המוכר‬
‫סובר שבהונאת שתות אם הלקוח רוצה יכול לתבוע‬      ‫יכול לדרוש את ביטולה‪ ,‬כי אמנם הלקוח שקנה‬
‫את ביטול המקח] והוקר ועמד על שמנה [עכשיו‬        ‫חפץ פגום הוא הנפגע בעסקה‪ ,‬אך סוף דבר אחר‬
‫התהפכו היוצרות והמוכר שהונה את הלקוח‪ ,‬מוצא‬      ‫שעסקה זו אינה תקינה והיא מבוטלת אנו זקוקים‬
‫את עצמו בעקבות התייקרות המחירים כמופסד‪,‬‬
‫והוא המעוניין בביטולו של המקח] מי נתאנה לוקח‪,‬‬             ‫להסכמת שניהם לצורך חידוש העסקה‪.‬‬

                 ‫לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר"‪.‬‬  ‫ועל כן אף שבמקרה שלנו רפאל הלקוח כבר לא‬
                                                ‫מעונין בביטול העסקה‪ ,‬אך אולי המוכרים יכולים‬
‫וכבר עמדו הראשונים על הסתירה שבין‬               ‫לתבוע את ביטולה‪ ,‬ואם אכן יש למוכרים זכות‬
‫הגמרות‪ ,‬שכאן מבואר שרק למי שנתאנה יש את‬         ‫לתבוע את ביטול העסקה‪ ,‬הרי המוכרים המעוניינים‬
‫הזכות לבטל את המקח‪ ,‬ואילו במסכת בבא מציעא‬       ‫לזכות בפיצוי מהביטוח תובעים את ביטול העסקה‪,‬‬
                                                ‫והם יחזרו להיות בעלי הרכב הזכאים לפיצוי‬
             ‫מפורש דשניהם יכולים לחזור בהם‪.‬‬
                                                                                    ‫מהביטוח‪.‬‬
         ‫ויש בזה ג' תירוצים‪:‬‬
                                                ‫ובגמרא בבא מציעא דף נ' עמוד ב' כתוב שאם‬
‫א‪ .‬בתוספות (בבא מציעא ובבא בתרא שם)‬             ‫המוכר הונה את הלקוח ביתר משתות משוויו של‬
‫פירשו דיש חילוק בין הסוגיא במסכת בבא בתרא‬       ‫המקח‪ ,‬הדין הוא שהמקח בטל ושניהם יכולים‬
‫העוסקת במקרה של הונאת שתות‪ ,‬כלומר שהמוכר‬        ‫לחזור בהן‪ - ,‬הרי שמפורש בגמרא שבמקרה שהדין‬
‫הוסיף ללקוח בדיוק שישית מהמחיר‪ ,‬כאן הפער לא‬
   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208