Page 192 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 192

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ו גשרי‬                            ‫מתנת‬  ‫בצק‬

‫האומרים שאכן רק שטרות ראיה של הערכאות‬            ‫שחכמים תיקנו שקנין הכסף לא יחול ללא השטר‪,‬‬
                                      ‫קבילים‪.‬‬    ‫ישנה הסתברות שאנו זקוקים לשטר אמיתי ולא‬
                                                 ‫לשטר פורמלי בלבד‪ ,‬אך אפשר להביא ב' הוכחות‬
      ‫קנין כסף עם שטרי ערכאות‬                    ‫שאם יש סמיכות דעת אף ללא כתיבת השטר יועיל‬

‫ובראשונים (רמב"ן‪ ,‬רשב"א‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬נימוקי‬                                             ‫קנין הכסף‪.‬‬
‫יוסף ועוד) הקשו שגם במכירה אי אפשר להסתמך‬
‫על שטרות של ערכאות‪ ,‬מכיוון שבמקום שכותבים‬                 ‫שטר עם עדים גויים‬
‫את השטר אין קנין כסף קונה עד שיכתבו את‬
‫השטר‪ ,‬נמצא שאף כשיש נתינת כסף אבל הקנין‬          ‫במשנה בגיטין דף י' עמוד ב' "כל השטרות‬
‫נעשה באמצעות השטר‪ ,‬ותירצו הראשונים שגם‬           ‫העולים בערכאות של גויים אף על פי שחותמיהם‬
‫במקום שכותבים את השטר הקנין נעשה על ידי‬          ‫גוים כשרים" והקשו בגמרא "בשלמא מכר מכי‬
‫קנין כסף רק הקנין מתעכב עד שייכתב השטר‪,‬‬          ‫יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה ושטרא ראיה בעלמא‬
‫וברגע שנכתב השטר הכסף הוא הקונה והשטר אינו‬       ‫הוא‪ ,‬דאי לא יהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו‬
                                                 ‫וכתבין ליה שטרא‪ ,‬אלא מתנה במאי קני לאו בהאי‬
                                  ‫אלא לראיה‪.‬‬     ‫שטרא והאי שטרא חספא בעלמא הוא"‪ ,‬כלומר‬
                                                 ‫שהגמרא מבינה שיש מקום לסמוך על שופטי‬
‫ומדברי הראשונים הללו אנו למדים שגם‬               ‫הערכאות הגויים בשטרות שאינם אלא כהוכחה‪ ,‬כי‬
‫במקום שהמנהג לכתוב שטר קנין‪ ,‬יועיל קנין הכסף‬     ‫מאחר והשופטים לא מעוניינים לקלקל את שמם‬
‫גם אם יינתן רק שטר ראיה‪ ,‬כי הרי שטרות הגויים‬     ‫הם לא ישקרו‪ ,‬אך לא ניתן להשתמש בנאמנות‬
‫אינן אלא כשטרות ראיה ואין בכוחם לשמש כשטר‬        ‫השופטים על "שטר קנין" כי הרי לשטר זה מעבר‬
‫קנין‪ ,‬כי חתימת העדים הגויים יכולה להועיל רק‬      ‫לנאמנות אנו זקוקים שיעשה באמצעות עדים‬

       ‫כהוכחה ולא לשמש כעדות הנצרכת לקנין‪.‬‬                     ‫כשרים וגויים אינם כשרים לעדות‪.‬‬

‫ואם כן מוכח מדבריהם שלמרות שהמנהג‬                ‫ולכן שואלת הגמרא שאמנם אנו מבינים‬
‫לכתוב שטר קנין‪ ,‬די לנו בשטר ראיה‪ ,‬כלומר שחז"ל‬    ‫שבמכר אפשר לקבל שטר שחתומים עליו שופטי‬
‫לא ביטלו את קנין הכסף ובמקום שימצא הסימוכין‬      ‫הערכאות‪ ,‬כי הרי אין צורך בשטר כשטר קנין‪,‬‬
                                                 ‫משום שהקנין נעשה באמצעות הכסף‪ ,‬והשטר‬
                         ‫לקנין יועיל קנין הכסף‪.‬‬  ‫איננו אלא כהוכחה שהיה כאן קנין כסף‪ ,‬ולהוכחה‬
                                                 ‫מועיל גם שטר שנעשה בערכאות‪ ,‬אבל כשנותנים‬
        ‫אסמכתא יעילה בשטר‬                        ‫מתנה הרי אין נתינת כסף‪ ,‬וכל הקנין הוא רק‬
                                                 ‫באמצעות השטר והשטר הינו "שטר קנין"‪ ,‬לזה אין‬
‫וכדברים הללו נראה מדברי מהרש"ל בביאורו‬           ‫אנו יכולים להעזר אלא בעדים כשרים ולא בעדים‬
‫לטור (סימן קצ"א) שכתב שלמרות ששטר ראיה‬
‫אינו קונה אבל כשיש קנין כסף מועיל השטר ראיה‬                                ‫החתומים בערכאות‪.‬‬
‫שהכסף יקנה גם במקום שכותבים את השטר‪,‬‬
‫(ודבריו הובאו בב"ח (שם) ובסמ"ע ס"ק ז')‪ ,‬ובוודאי‬  ‫ומסקנת הגמרא שם היא דשטרות אלו אינם‬
‫אין כוונתו לומר שבמקום שהמנהג לכתוב שטר‬          ‫מועילים אלא מצד "דינא דמלכותא דינא" ויש‬
‫ראיה יועיל שטר ראיה‪ ,‬דהא פשוט הוא‪ ,‬אלא ודאי‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197