Page 187 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זפק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ושאלתם היא האם אמנם הם רשאים לחזור בהם‬
‫מהעסקה‪ ,‬והאם יש הבדל בין שלמה שעדיין לא קיבל‬
‫כל תמורה לבין שאר האחים שכבר קיבלו תמורה‪ ,‬ואם‬
‫אכן יש הבדל ביניהם והאחים שקיבלו את התמורה‬
‫אינם זכאים לבטל את העסקה‪ ,‬עלינו לדון מה משפטו‬

‫של אליהו שקיבל חצי מהסכום‪.‬‬

‫עלה א'‬
‫קנין כסף במקום שכותבים שטר‬

‫אבל בחידושי הרשב"א (קידושין דף כ"ו‬ ‫מהפסוק "שדות בכסף יקנו" (ירמיהו פרק ל"ב‬
‫עמוד א' ד"ה אמר שמואל) מפורש שדין זה אינו‬ ‫פסוק מ"ד) לומדת הגמרא במסכת קידושין דף כ"ו‬
‫אלא מתקנת חכמים‪ ,‬וטעם תקנתם הוא כי יתכן‬ ‫עמוד א' שקרקע נקנית בכסף‪ ,‬וכך הוא הדין בכל‬
‫ולא סמכה דעתו של הלקוח עד שיקבל שטר‬ ‫נדל"ן שהרכישה יכולה להתבצע באמצעות "קנין‬
‫על המכירה‪ ,‬המבואר בדבריו שאין זה דבר ברור‬ ‫כסף"‪ ,‬וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן‬
‫ומוחלט שהלקוח לא סומך על המכירה ללא‬
‫שטר‪ ,‬ובאמת מצד הדין היה לנו לומר שהמכירה‬ ‫ק"צ סעיף א'‪.‬‬
‫חלה‪ ,‬אלא שיש כאן תקנת חכמים לעכב את‬
‫המכירה עד שייכתב שטר‪ ,‬וסיבת התקנה הינה‬ ‫אבל בסעיף ז' כתב בשולחן ערוך "במה דברים‬
‫מחמת שיתכן ולא סמכה דעתו של הלקוח עד‬ ‫אמורים שקנה בכסף לבדו‪ ,‬במקום שאין דרך‬
‫לכתוב שטר‪ ,‬אבל במקום שדרכן לכתוב שטר‪ ,‬לא‬
‫שיקבל שטר‪.‬‬ ‫קנה עד שיכתוב את השטר"‪ ,‬ומקור דברי השולחן‬
‫ערוך הינם מהגמרא בקידושין (שם) "אמר רב לא‬
‫וראה להלן שישנה משמעות הלכתית לקביעת‬ ‫שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר‪ ,‬אבל‬
‫הרשב"א שביטול הקנין איננו מעיקר הדין מצד‬
‫במקום שכותבין את השטר לא קנה"‪.‬‬
‫הסברא‪ ,‬אלא תקנת חכמים‪.‬‬
‫תקנת חכמים‬
‫שטר ראיה‬
‫והטעם בזה פירש רש"י שמאחר ורגילים לכתוב‬
‫ובסמ"ע (סימן ק"צ ס"ק ח') כתב שהלכה זו‬ ‫שטר הלקוח לא סומך בדעתו ואיננו בטוח על‬
‫נכונה הן במקומות שהשטר משמש כשטר קנין‪,‬‬ ‫העסקה עד שהמוכר ימציא לידו שטר על המכירה‪,‬‬
‫והן במקומות שהשטר איננו משמש אלא כהוכחה‬ ‫ולכאורה דין זה איננו מתקנת חכמים אלא שמכיוון‬
‫וראיה על העברת הבעלות‪ ,‬בין כך ובין כך הקנין לא‬ ‫שאנו אומרים שכל זמן שלא קיבל שטר לידו לא‬

‫יחול עד שהשטר ייכתב‪.‬‬ ‫סמכה דעתו‪ ,‬ממילא אין כאן קנין‪.‬‬