Page 191 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 191

‫אצק‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬                           ‫מתנת‬

‫מכיוון שבירושלמי מוכח כשיטות המקילות‪ ,‬ודבריו‬    ‫ובסמ"ע (סימן ר"ד ס"ק י"ב) דייק שהכרעת‬
‫הובאו בש"ך (סימן ר"ד ס"ק ח')‪ ,‬ולשיטות אלו‬       ‫הרמב"ם ושולחן ערוך להחמיר‪ ,‬וכן מפורש ברמ"א‬
                                                ‫בסוף סימן ר"ד‪ ,‬אבל בב"ח כתב דיש להקל בזה‬
  ‫האחים רשאים לחזור בהן ואין בזה חיסרון אמנה‪.‬‬

                                       ‫עלה ד'‬
     ‫האם יש ליהודה שטר ראיה?‬

‫סימוכין לבעלותו מחמת העובדה שהדירה רשומה‬        ‫מבירור הדברים עד כאן הסקנו שאמנם האחים‬
‫על שמו‪ ,‬ומחמת זאת יש לו גמירות דעת כי הרי אינו‬  ‫כבר קיבלו כסף מיהודה‪ ,‬אך מכיוון שבמקום‬
‫חושש כלל מערעור על הקנין ויש בידו די ביטחונות‬   ‫שכותבים את השטר קנין כסף אינו קונה‪ ,‬אם כן‬
‫על כך‪ ,‬אם כן הקנין נגמר ברגע שנעשה קנין הכסף‪,‬‬   ‫גם בנידון שלנו יהודה עדין לא קנה את חלק אחיו‪,‬‬
                                                ‫ומבחינה משפטית האחים רשאים לחזור בהן‪ ,‬רק‬
    ‫ושוב אין כל יכולת משפטית לבטל את הקנין‪.‬‬     ‫יש כאן נידון של קבלת קללת "מי שפרע" ומחוסר‬
                                                 ‫אמנה‪ ,‬אך אין מניעה משפטית לבטל את העסקה‪.‬‬
‫אבל סברה זו אמת רק אם נחליט שגם במקום‬
‫שכותבים שטר אם יהיה גמירות דעת על המכר אף‬       ‫אבל בשימת לב לפרטי השאלה נבחין בנתון‬
‫ללא שטר יועיל קנין הכסף גם בלא כתיבת שטר‪,‬‬       ‫שיתכן וישנה לנו את ההיבט המשפטי על המקרה‬
‫וכמו שביארנו שמכיוון שכל הסיבה שאין די בקנין‬    ‫שלפנינו‪ ,‬מהסיבה שהדירה כבר רשומה על שמו‬
‫כסף ללא שטר מחמת חיסרון בגמירות דעת‪ ,‬ולכן‬       ‫של יהודה ויש בידיו את כל המסמכים המעידים‬
‫אנו פוסקים שאם יהיה גמירות דעת אף ללא שטר‬       ‫שהדירה שלו‪ ,‬ואמנם לפי האמת מסמכים אלו‬
‫אכן יועיל הקנין כסף ללא שטר‪ ,‬ולכן גם במקרה‬      ‫נכתבו עוד בטרם הועלתה האפשרות שיהודה‬
‫שלנו למרות שהשטר הינו פיקטיבי בלבד‪ ,‬אך כיון‬     ‫ירכוש את חלק אחיו בדירה‪ ,‬וסיבת כתיבתם היתה‬
‫שבאמצעותו יש ליהודה בטחונות על המכירה‪ ,‬די‬       ‫מסיבות טכניות בלבד ולא שיקפו את האמת כל‬
                                                ‫עיקר‪ ,‬ובאם יהודה היה עושה בהם שימוש להוכיח‬
         ‫בסוג כזה של שטר בשביל שהכסף יקנה‪.‬‬      ‫את בעלותו בטרם רכש את חלק אחיו‪ ,‬היה זה‬
                                                ‫גזלנות ואונאה‪ ,‬אך יתכן שאחר שיהודה רכש את‬
‫אך יתכן שאחר שחז"ל קבעו שבמקום שכותבים‬          ‫חלק אחיו בקנין כסף יועילו לו המסמכים שברשותו‬
‫את השטר לא יועיל קנין כסף ללא שטר‪ ,‬שוב אין‬
‫לנו אלא כתקנתם שאנו צריכים שטר עם הקנין כסף‪,‬‬                           ‫לקבוע את בעלותו בנכס‪.‬‬
‫ולפי זה במקרה שלנו מאחר והשטר איננו אמיתי כי‬
‫הרי לא נכתב כהוכחה על המכירה‪ ,‬אלא נכתב הרבה‬     ‫וההגיון העומד מאחורי סברא זו היא כי הרי‬
‫קודם כשטר פורמלי בלבד‪ ,‬אם כן אין בכוחו של‬       ‫ברמה העקרונית כסף עושה קנין‪ ,‬אלא שבמקום‬
‫שטר זה לשמש כשטר קנין‪ ,‬והרי קנין כסף לבד לא‬     ‫שהמנהג לכתוב שטר על המכר הקנין מתעכב עד‬
                                                ‫שייכתב השטר‪ ,‬והטעם שהקנין מתעכב בגלל שאין‬
        ‫מועיל במקום שהמנהג לכתוב את השטר‪.‬‬       ‫לקונה סמיכות דעת ובטחון שלא יערערו על הקנין‪,‬‬
                                                ‫ועל כן יתכן שמאחר ובמקרה שלנו יש ליהודה‬
‫ואכן יש מקום לצדד כן בפרט למבואר ברשב"א‬
‫שהלכה זו שקנין כסף לא קונה ללא שטר במקום‬
‫שכותבים את השטר תקנת חכמים היא‪ ,‬ומכיוון‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196