Page 196 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ו גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫וצק‬

‫התחלקו ברווח של השכירות‪ ,‬ובמקביל אליהו השתתף בהוצאות החזקת הנכס‪,‬‬
‫ולכאורה הסיכום הנזכר מוכיח שהיתה ביניהם הסכמה שהנכס יקנה בהדרגתיות‬

‫במקביל לתשלומים]‪.‬‬

‫אבל הדברים נכונים רק במקום שהכסף הוא הקונה אך אם המנהג לכתוב שטר‬
‫פסק הרמ"א (סימן ק"צ סעיף ט"ז) כי מכיוון שאנו זקוקים לשטר לצורך ביצוע הקנין‬
‫והרי כלל בידינו שאין שטר לחצאין על כן לא יקנה יהודה כלל וכלל מחלקו של אליהו‪.‬‬

‫יש שטר ראיה לחצאין‬

‫ובנתיבות המשפט (ס"קי') כתב שחילוק זה מסתבר‪,‬‬ ‫אמנם הקצות החושן (ס"ק ז') הקשה על‬
‫והוא העלה לפי זה שפסיקתו של הרמ"א שבמקום‬ ‫פסיקתו של הרמ"א מדברי הגמרא במסכת כתובות‬
‫שכותבים את השטר לא מועיל שטר לחצאין ולכן אם‬ ‫דף פ"ז עמוד ב' העוסקת באשה שכתובתה אלף זוז‬
‫נתן רק חלק מהכסף לא קנה כלום‪ ,‬היינו דווקא בשטר‬ ‫ובעלה טוען שכבר פרע לה כתובתה והיא טוענת‬
‫קנין אבל במקום שהמנהג לכתוב שטר ראיה לא יהיה‬ ‫שלא קיבלה כלום אבל באמת אינו חייב לה אלא‬
‫דינו של הרמ"א כי הרי יש שטר לחצאין כשמדובר‬
‫בשטר ראיה‪ ,‬ולכן אם נתן חלק מהכסף אף שכתב‬ ‫מאה כי לא התחייב לה אלא מאה‪.‬‬
‫שטר ראיה על כל הנכס יקנה לו חצי מהנכס‪ ,‬כי למרות‬
‫שאין שטר לחצאין הרי באר לנו הקצות החושן שזה‬ ‫ושואלת הגמרא אם חייב לה רק מאה אם כן‬
‫מתברר שאף לשיטתה השטר איננו אמיתי כי הרי‬
‫רק בשטר קנין ולא בשטר ראיה‪.‬‬ ‫בשטר כתוב שהוא חייב לה אלף זוז‪ ,‬ומתרצת‬
‫ואם כן גם במקרה שלנו מאחר והשטר שבידי‬ ‫הגמרא שהיא אומרת שהשטר אמיתי אבל החיוב‬
‫יהודה הינו שטר ראיה‪ ,‬כלומר העובדה שהדירה‬ ‫בו לא היה אלא מאה ומה שכתוב בשטר אלף זה‬
‫רשומה על שמו של יהודה איננה מועילה כשטר קנין‬ ‫היה "אמנה" כלומר הוא האמין לה שהיא לא תתבע‬
‫כי הרי הרישום התבצע באופן פורמלי בלבד הרבה‬
‫לפני שבכלל חשבו לבצע את העסקה‪ ,‬ואין זה אלא‬ ‫באמצעות השטר יותר ממה שסוכם ביניהם‪.‬‬
‫כסימוכין שאיתם יכול יהודה להשתמש להוכיח‬
‫שהנכס נקנה לו‪ ,‬ולבטל מעליו כל ערעור וקטרוג‪,‬‬ ‫שואל הקצות החושן שמגמרא זו אנו לומדים‬
‫עובדה שמביאה את יהודה לגמור בדעתו ולהסכים‬ ‫שיש שטר לחצאין ויתכן שטר שכתוב בו אלף‬
‫על קנין כסף גם בלא שטר אמיתי‪ ,‬אך שטר זה איננו‬ ‫ואנו משתמשים בו רק חלקית‪ ,‬ולא כפסיקתו של‬
‫שטר קנין אלא הוכחה בלבד והקנין נעשה באמצעות‬
‫הכסף‪ ,‬ובשטר ראיה כבר פסק לנו הנתיבות המשפט‬ ‫הרמ"א שאין שטר לחצאין‪.‬‬
‫על פי דברי קצות החושן ששטר זה קונה לחצאין‪,‬‬
‫ואם כן דינו של אליהו הוא שאכן נקנה ליהודה רק חצי‬ ‫ומבאר הקצות החושן שיש חילוק בין שטר קנין‬
‫מחלקו והוא יכול לבטל את העסקה על שאר הנכס‪.‬‬ ‫לשטר ראיה‪ ,‬שטר קנין איננו מועיל לחצאין ובזה‬
‫עוסק הרמ"א‪ ,‬ואילו שטר ראיה מועיל אף לחצאין‪,‬‬
‫והגמרא בכתובות הרי עוסקת בשטר ראיה‪ ,‬דהיינו‬
‫שטר הכתובה המשמש את האשה כהוכחה לגביית‬

‫הכתובה‪.‬‬